שולחן ערוך, יורה דעה קצב

1דיני כלה הנכנסת לחופה. ובו ה' סעיפים: תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב ז' נקיים בין גדולה בין קטנה ואפי' בדקה עצמה בשעת תביעה ומצאה טהורה שמא מחמת חימוד ראתה טיפת דם כחרדל ולא הרגישה בו ומונה ז' ממחרת יום התביעה ואינה צריכה הפסק טהרה שאף על פי שלא בדקה ביום התביעה להפסיק בטהרה מונה מיום המחרת ז' נקיים ומיהו צריכה בדיקה תוך ז' (כל יום לכתחלה (ב"י בשם הרא"ש וב"ח שג"כ דעת רמב"ן) מיהו בדיעבד אם לא בדקה עצמה רק פעם אחת תוך ז' סגי) (ב"י והאחרונים):

2שבעת ימים הללו מונים אותה משעה שהיא סומכת בדעתה ומכינה עצמה לחופה אע"פ שלא נתקדשה עדיין: הגה ויש לסמוך הטבילה סמוך לבעילת מצוה בכל מה דאפשר (כך משמע במרדכי בשם רשב"ם ור"מ ורוקח בשם אביו ורבותיו ובהגהת מיימוני פי"א דהלכות א"ב) והמנהג לטבול הכלה ליל ד' אע"פ שלא תבעל קודם מוצאי שבת (מרדכי שם) אבל אין להרחיק הטבילה מן הבעילה יותר מזה ואם לא תבעל במוצאי שבת יש לה לבדוק עצמה בכל יום עד בעילת מצוה (שם בהג"ה ובתוספות פ"ק דיומא דף י"ח) ודוקא לכתחלה אבל בדיעבד אין להחמיר אם בדקה רק פעם אחת תוך ז' (ב"י) וכל חתן ישאל לכלה קודם שיגע בה אם שמרה שבעה נקיים (הגהת ש"ד):

3אם דחו הנשואין מחמת איזה סיבה אף על פי שישבה שבעה נקיים צריכה לחזור ולישב ז' נקיים (ולטבול) כשיתפשרו לעשות הנשואין. (אע"פ שבדקה עצמה תמיד בימים שבינתיים לא מהני) (מרדכי הלכות נדה ובמהרי"ק שורש קנ"ט):

4עבר וכנסה תוך זמן זה וכן חתן שפירסה כלתו נדה קודם שבא עליה לא יתייחד עמה אלא הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים: הגה יש אומרים אם היתה טהורה כשנשאה ולא בא עליה ופירסה נדה אח"כ אינה צריכה שימור עוד (ת"ה סימן רנ"ג והגהות אלפסי) והמחמיר תע"ב (ת"ה שם) ואין לחלק בזה בין בחור לאלמן או בתולה לאלמנה (ר' ירוחם נתיב כ"ו) יש אומרים שאסורה ליחד עמו ביום כמו בלילה ואין צריך להיות שתי שמירות רק הוא בין האנשים או היא בין הנשים (טור בשם הרא"ש) ואם אינם ישנים בחדר אחד אינם צריכים שימור כלל (ב"י בשם הרשב"א) וי"א דבלילה צריך שתי שמירות וביום מותר להתייחד (הראב"ד) והמנהג ליקח קטן אצל החתן וקטנה אצל הכלה ואין מתיחדין ביום בלא קטן או קטנה:

5מחזיר גרושתו צריכה לישב שבעה נקיים: