שיחות עבודת לוי לט

1מאמר ל"ט – קדושת הר סיני

2א) קדושת הר סיני היתה רק לזמן

3והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו, כל הנוגע בהר מות יומת, לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה, במשוך היובל המה יעלו בהר (יתרו י"ט, י"ב-י"ג) . ופירש רש"י, "במשוך היבל, כשימשוך היובל קול ארוך הוא סימן סילוק שכינה והפסקת הקול, וכיון שנסתלק הם רשאין לעלות" (ומקורו מתענית דף כ"א ב') . ומבואר שקדושת הר סיני היתה רק לשעה, ולכן כשנגמר מתן תורה פקעה קדושת ההר והותרו בני ישראל לעלות על הר סיני.

4ויש להקשות, שלענין קדושת בית הכנסת הוא להיפך, שקדושתה אינה בטילה עולמית, וכדאיתא במס' מגילה (כ"ח א') , "בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו וכו' שנאמר 'והשמותי את מקדשיכם' (בחוקותי כ"ו ל"א) , קדושתן אף כשהן שוממין", וא"כ למה נשתנה קדושת הר סיני שנתבטלה מיד לאחר מתן תורה, והלא קדושת הר סיני גדולה יותר מקדושת בית הכנסת, שאפילו עלייה להר נאסרה?!

5ב) קדושת הר סיני היא בעצמה קדושת התורה

6ונראה לומר בזה, שקדושת בית הכנסת חלוקה ביסודה מקדושת הר סיני, שקדושת בית הכנסת נובעת מהמקום, שהמקום מיוחד לתורה ולתפילה, ולכן לא שייך שתתבטל קדושתה שהרי המקום עצמו נתקדש והמקום עדיין ישנו שם. אבל קדושת הר סיני לא היתה מחמת המקום, אלא שקדושת הר סיני היא בעצמה קדושת התורה, ולכן בכל מקום שהתורה נמצאת שם יש קדושת הר סיני. ולכן בשעה שהתורה היתה בהר סיני אז אותו מקום נתקדש בקדושת התורה, אבל לאחר שנגמר מתן תורה אז בכל מקום שהתורה נלמדת שם נמצאת קדושת הר סיני.

7ג) לימוד התורה באימה וביראה

8ונראה לבאר בזה את דברי הגמ' בברכות, דאיתא שם (כ"ב א') , "'והודעתם לבניך ולבני בניך', וכתיב בתריה 'יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב' (ואתחנן ד', ט'-י') , מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע". ומבואר מהגמ' שאופן לימוד התורה צריך להיות כמו לימוד התורה במעמד הר סיני, ולכן הלימוד צריך להיות באימה וביראה וברתת ובזיע.

9וקשה, איך שייך לדמות לימוד התורה שבכל הדורות למעמד הר סיני, שבודאי מתן תורה מפאת גודל קדושתה היה באימה וביראה וברתת ובזיע, אבל איך שייך לדמות לזה לימוד התורה בכל הדורות?

10אבל לפי מה שנתבאר מיושב היטב, שהרי קדושת הר סיני לא פקעה כלל, אלא עדיין היא נמצאת אצל כל מי שלומד תורה, ולכן לימוד התורה שבכל הדורות צריך להיות כמו מעמד הר סיני, שהרי קדושתן שוה.

11ד) האבן הזאת דומה להר סיני

12ויעוין בשיר השירים רבה (פרשה א' אות א') , "בא וישב לו לפני רגליו של ר' אליעזר ובית מדרשו של רבי אליעזר היה עשוי כמין ריס ואבן אחת היתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה, פעם אחת נכנס ר' יהושע התחיל מנשק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני, וזה שישב עליה דומה לארון הברית". מבואר מהמדרש שהאבן שישב עליה רבי אליעזר דומה להר סיני. וצריך ביאור, מה הדמיון בין הר סיני והאבן שישב עליה רבי אליעזר?

13ונראה שמדברי המדרש יש להוכיח כדברינו, שהאבן שישב עליה רבי אליעזר בשעה שלומד תורה דומה להר סיני, שהרי קדושת הר סיני נמצאת בכל מקום שהתורה נלמדת.

14ה) בני ישראל החזיקו את קדושת התורה על הר סיני

15ונראה שעומק דבר זה נלמד מדברי המשך חכמה שכתב (יתרו י"ט, י"ב) , "'והגבלת את העם סביב לאמר', הענין דהכבוד האלוקי והנבואה היה עד מקום שישראל עומדים נגד ההר וכו', כן כאן היו ישראל המחיצות החוצצים בין גלוי כבוד אלקים לזולתו, ולכן ההר היה אסור בנגיעה שלא כלתה מקום הכבוד מן ההר, ולכן אמר כי הכבוד יש לו גבול, ומה גבולו, זה 'העם סביב', וזה 'והגבלת', במה, 'את העם', עם 'העם סביב', שהם יהיו המגבילים וכו', ולכן כיון שישראל המה היו מחיצות הכבוד והמה היו משכן לאלקות, כן נשאר קדושתן לעולם, וכמו שאמר (תרומה כ"ה, ח') 'ושכנתי בתוכם', וכמו שכתוב (ירמיה ז', ד') 'היכל ה' המה', ולכן (מגילה כ"ט א') 'גלו לבבל שכינה עמהם', וכמו מחיצות וקרשי המשכן, אבל ההר, קדושתו לשעה, וכמו כל מקום שעמד המשכן, לכן בהר כתוב ההיתר תיכף 'במשוך היובל המה יעלו בהר' שמעיקרא לא נתקדש רק לשעה, אבל ישראל קדושתן לעולם וכו'".

16אנו לומדים דבר נפלא מדברי המשך חכמה, שבני ישראל היו הכלים שהחזיקו את קדושת הר סיני, ונמצא שההר לא היה קדוש מחמת עצמו, אלא ישראל שהיו סביב ההר נתקדשו בקדושת התורה, והם שהחזיקו את קדושה התורה על הר סיני.

17איתא במס' אבות (פ"ג מ"ו) , "רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם". גדול אחד היה אומר על דברי משנה זו, שיש למלאך להפחד להכנס למקום זה, שהרי השכינה שרויה שם. דברי גדול זה מובנים מאד על פי כל מה שנתבאר שבמקום שהתורה נלמדת שם שורה קדושת הר סיני.