שיחות עבודת לוי מח

1מאמר מ"ח – הנהגת השכינה

2א) תמיהה על התרגום

3ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמורי וגו', כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה וגו' (כי תשא ל"ג, ב'-ג') . ופירש רש"י, "כי לא אעלה בקרבך, לכך אני אומר לך ושלחתי לפניך מלאך, כי עם קשה ערף אתה, וכששכינתי בקרבכם ואתם ממרים בי מרבה אני עליכם זעם".

4ומבואר מרש"י, שכוונת הפסוק היא שהקב"ה יסלק את שכינתו מבני ישראל, כדי שאם יחטאו לא ירבה עליהם את זעמו.

5אולם, התרגום כתב, "ארי לא אסליק שכינתי מבינך וכו'", ומשמע שר"ל שהקב"ה לא יסלק את שכינתו מבני ישראל. והדברים תמוהים, שלכאורה כוונת הפסוק היא שמחמת חטא העגל לא יזכו בני ישראל להשראת השכינה, וא"כ איך ביאר התרגום שכוונת התורה היא שבאמת לא יסלק הקב"ה את שכינתו.

6ב) שתי הנהגות של הקב"ה

7ונראה לומר בזה, שהנה ידוע שיש שתי הנהגות שונות של הקב"ה, שיש הנהגה שהוא למעלה מן הטבע, אבל יש הנהגה שהוא בתוך הטבע. שם הוי"ה הוא כנגד ההנהגה שהיא למעלה מן הטבע, אבל השם אלקים הוא כנגד הנהגת הקב"ה שהוא בתוך הטבע [וכמו שדורשי רשומות אמרו ש"הטבע" בגימטריא "אלקים" (עי' פרדס רמונים שער י"ב פרק ב') ]. גם השם אדנות הוא בתוך הנהגת הטבע [וכמו שכתב המהר"ל באור חדש (אסתר ו', י"א) , "ושם אדנות בו מנהיג עולם הטבע כמו האדון שהוא מושל ומנהיג כסדר שלו".]. עוד מבואר בזוה"ק ששם אדנות הוא כנגד השכינה [וכמו שכתב בזוה"ק (סתרי תורה דף צ"ט ב') , "ולגבי שכינתא אמר בשמא אדנ"י"]. ונמצא שהשכינה היא כנגד הנהגת הקב"ה בתוך הטבע.

8והנה יש חילוק בין שתי ההנהגות הנ"ל לענין עונשים, שמצד ההנהגה שהיא למעלה מן הטבע היה ראוי שאם אחד יחטא שיענש מיד. אבל מצד ההנהגה שהיא בתוך הטבע לא יגיע לו העונש, שהרי מצד הטבע העולם כמנהגו נוהג על פי חוקי הטבע. אולם, למעשה השם הוי"ה מלובש בתוך השם אדנות [שהשם אדנות היא הקריאה לשם הוי"ה], ולכן ההנהגה למעשה היא שילוב בין שתי ההנהגות, ולכן הקב"ה מאריך את אפו אבל לבסוף יענש החוטא על חטאו אא"כ יעשה תשובה.

9ג) בני ישראל הוצרכו לחיות ע"פ הנהגת מדריגת השכינה

10והנה בני ישראל בשעת מתן תורה הגיעו למדרגה שיוכלו לחיות על פי ההנהגה שהיא למעלה מן הטבע, דהיינו ההנהגה של השם הוי"ה ולא ההנהגה של השראת השכינה. אבל כיון שחטאו בעגל נפלו ממדריגתם ועכשיו אי אפשר להם לחיות ע"פ הנהגת שם הוי"ה, והוצרכו לחיות על פי ההנהגה של השראת השכינה שהיא השילוב בין טבע ולמעלה מן הטבע.

11ולפי זה כוונת התרגום מבוארת כמין חומר, שהתורה אמרה "כי לא אעלה בקרבך", דהיינו שהשם הוי"ה לא יעלה ביניהם לבדו, אלא שצריך שההנהגה של שכינה תישאר ביניהם, ולכן אמר התרגום ש"לא אסליק שכינתי מבינך", שהקב"ה לא יסלק את ההנהגה של שכינה שהרי אי אפשר להם לחיות ע"פ ההנהגה של השם הוי"ה לבדו.