שיחות עבודת לוי צד

1פורים

2מאמר צ"ד – מלחמה לה' בעמלק

3א) תמיהה על שלא התפלל משה במלחמת עמלק

4ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלקים בידי, ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה, והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק (בשלח י"ז, ח'-י"א) .

5איתא במס' ראש השנה (כ"ט א') , "'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו'', וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה, אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים, ואם לאו היו נופלים".

6והנה בכל שאר הצרות שאירעו לבני ישראל במדבר עמד משה רבינו בתפלה לפני הקב"ה שיושיע את עמו, ואילו במלחמת עמלק לא התפלל בעדם כלל אלא הרים את ידיו כדי שבני ישראל ישעבדו את לבם להקב"ה מעצמם. וצריך ביאור, למה לא התפלל משה רבינו בעדם גם במלחמת עמלק?

7ב) נצחון נגד עמלק שייך רק ע"י חיזוק בתורה

8ונראה לומר בזה, שהנה יצחק אבינו בירך את עשו, "והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך" (תולדות כ"ז, מ') . ואיתא בבראשית רבה (תולדות פרשה ס"ז סי' ז') , "א"ר יוסי בר חלפתא, אם ראית אחיך פורק עולה של תורה מעליו גזור עליו שמדים ואתה שולט בו". ומבואר שיצחק אבינו הבטיח את עשו שאם בני ישראל יפרקו את עול התורה יכול הוא לשלוט עליהם. ונמצא שכל זמן שבני ישראל נמצאים במצב של פריקת עול התורה לא תועיל שום תפילה להנצל משליטתו של עשו.

9ונראה שבזה מיושב למה לא התפלל משה רבינו בעד כלל ישראל במלחמת עמלק, שהנה כתוב במלחמת עמלק, "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים", ואיתא בסנהדרין (ק"ו א') , "מאי לשון רפידים וכו', רבי יהושע אומר שריפו עצמן מדברי תורה". ולפ"ז מבואר בפסוק שעמלק שהוא מזרעו של עשו בא להלחם בישראל בשביל שרפו ידיהם מן התורה, והיינו שפרקו את עול התורה מעליהם. [וכן מבואר להדיא במדרש תנחומא (בשלח סי' כ"ה) , "אין רפידים אלא שרפו ידיהם מן התורה ולפיכך עמלק בא עליהם".] וכבר נתבאר שבמצב כזה לא תועיל שום תפילה להנצל מזרעו של עשו נגד ברכת יצחק, ולכן משה רבינו עמד על ראש הגבעה והרים את ידיו למעלה כדי שבני ישראל יסתכלו כלפי מעלה וישעבדו את לבם לאביהם שבשבמים ויקבלו עליהם את עול התורה, ואז לא יוכלו עמלק לשלוט עליהם.

10וכן אנו מוצאים במלחמת עמלק של פורים שקבלו עליהם את התורה מחדש, וכדאיתא במס' שבת (פ"ח א') , "הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב (אסתר ט', כ"ז) 'קימו וקבלו היהודים', קיימו מה שקיבלו כבר", והיינו משום שלא היו יכולים ללחום בעמלק לולי קבלת עול התורה.

11ג) זכור את אשר עשה לך עמלק

12ונראה שגם התפקיד של מצות זכירת מחיית עמלק הוא כדי שנתחזק בלימוד התורה, שאם נזכור מה שעמלק עשה לנו, והרי כל כחם הוא רק ע"י רפיון ידים של כלל ישראל מן התורה, אז נתחזק בלימוד התורה.

13וכן מבואר מדברי המדרש תנחומא (בפ' כי תצא סי' י"ב, ומובא בילקוט שמעוני בשלח רמז רס"א) , "משל למלך שהיה לו כרם, והקיפו גדר, והושיב בו המלך כלב נשכן, אמר המלך כל מי שיבא ויפרוץ הגדר ינשכו הכלב, לימים בא בנו של מלך ופרץ הגדר, נשכו הכלב, כל מקום שהיה מבקש להזכיר חטא של בנו שפרץ הכרם, אמר לו זכור אתה שנשכך הכלב, כך כל זמן שהקב"ה מבקש להזכיר חטאן של ישראל מה שעשו ברפידים שאמרו 'היש ה' בקרבנו אם אין' (בשלח י"ז, ז') , הוא אומר להם 'זכור את אשר עשה לך עמלק' (כי תצא כ"ה, י"ז) ". ומבואר שמצות זכירת עמלק היא כדי להזכיר להם את מה שעשו ברפידים, וכבר נתבאר שרפידים נקרא על שם שרפו ידיהם מן התורה, ונמצא ששורש החטא של רפידים הוא רפיון ידים מן התורה, ומצות זכירת עמלק באה לעורר אותנו שנתחזק בתורה.

14גם גזירות המן שהיה מזרע עמלק היו כדי לעורר אותנו להתחזק בתורה, וכלל ישראל זכו לנס ע"י שפשפשו במעשיהם והתחזקו בתורה וקבלו את התורה מחדש.

15והנה אומרים בשם האריז"ל (ומקורו בתקו"ז תקון כ"א) ש"יום הַכִּפּוּרִים" הוא יום כְּפּוּרִים, דהיינו שהוא כעין פורים. ולדרכנו, הביאור בזה הוא ששני ימים אלו הם זמן תשובה, שגם פורים הוא זמן של תיקון המעשים והתחזקות.