סידור נוסח עדות המזרח, סדר תיקון חצות, לשם יחוד

1סדר תיקון חצות

2אין אומרים תיקון חצות בליל שבת, ראש השנה, כפור, פסח, שבועות, סוכות, שמיני עצרת, וחול המועד של פסח. אין אומרים תיקון רחל ואומרים תיקון לאה בימים שאין אומרים תחנון, ובימי העומר, עשרת ימי תשובה, אחר המולד קודם ראש חודש ואף על פי שמתוודים בו ביום, בית האבל, בית החתן, אבי הבן עצמו דיום טוב שלו הוא, ובשנת השמיטה בארץ ישראל. אין הנשים אומרים תיקון חצות וכיון שעלה עמוד השחר לא יאמר תיקון חצות, בין תיקון רחל בין תיקון לאה. בחצות היום בימי בין המצרים אומרים תיקון רחל לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוּ"ד קֵ"א בְּוָא"ו קֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הֲרֵינִי מוּכָן לוֹמַר תִיקוּן רָחֵל וְתִיקוּן לֵאָה (בימים מיוחדים אומרים רק: תִיקוּן לֵאָה. או: תִיקוּן רָחֵל.) כְּמוֹ שֶׁסִּדְּרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁם (שָׁרְשׁוֹ) בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ׃

3אָנָּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ. וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ: אָ שַׁמְנוּ. בָּ גַדְנוּ. גָּ זַלְנוּ. דִּ בַּרְנוּ דֹפִי וְלָשׁון הָרָע. הֶ עֱוִינוּ. וְ הִרְשַׁעְנוּ. זַ דְנוּ. חָ מַסְנוּ. טָ פַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה. יָ עַצְנוּ עֵצוֹת רָעוֹת. כִּ זַּבְנוּ. כָּעַסְנוּ. לַ צְנוּ. מָ רַדְנוּ. מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִ אַצְנוּ. נִאַפְנוּ. סָ רַרְנוּ. עָ וִינוּ. פָּ שַׁעְנוּ. פָּגַמְנוּ. צָ רַרְנוּ. צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִ שִּׁינוּ עֹרֶף. רָ שַׁעְנוּ. שִׁ חַתְנוּ. תִּ עַבְנוּ. תָּעִינוּ וְתִעֲתַעְנוּ. וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:

4מַה־נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה־נְסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כָּל־הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ, אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם, וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל־חָי, אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל־חַדְרֵי בָטֶן, רוֹאֶה כְלָיוֹת וְלֵב, אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמְּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶתִמְחוֹל לָנוּ אֶת־כָּל־חַטְּאוֹתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת־כָּל־עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִמְחוֹל וְתִסְלַח לְכָל־פְּשָׁעֵינוּ: