סידור ספרד, סדר ערוב תבשילין

1סדר עירובי תבשילין:

2יום טוב שחל להיות בערב שבת אסור לאפות או לבשל בקדרה מיוחדת לשבת אלא על ידי עירובי תבשילין שעושה בערב יום טוב. היינו שלוקח איזה תבשיל או צלי שראוי ללפת בו את הפת. ומברך:

3בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב:

4בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לְמֵפָא וּלְבַשָּׁלָא וּלְאַטְמָנָא וּלְאַדְלָקָא שְׁרָגָא וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכָנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבַּתָּא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת:

5מי שאינו מבין את השפה הארמית אומר בלשׁון הקודש:

6בָּזֶה הָעֵרוּב יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַטְּמִין וּלְהַדְלִיק נֵר וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵינוּ מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת:

7סדר עירובי תחומין:

8בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב:

9בָּזֶה הָעֵרוּב יְהֵא מֻתָּר לִי (אוֹ לִפְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְלִבְּנֵי מְקוֹם פְּלוֹנִי) לֵילֵךְ מִמָּקוֹם זֶה אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ בְּשַׁבָּת (בְיוֹם טוֹב) (אוֹ בְיוֹם כִּפּוּר) זֶה:

10סדר עירובי חצרות:

11מי שמערב בשביל כמה בעלי בתים, צריך לזכות הפת על ידי אחר: ויאמר המזכה להזוכה בלשון זה:

12זְכֵה בְּעֵרוּב זֶה לַאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים פֹּה עִמָּנוּ. וְשֶׁיָּבוֹאוּ לָדוּר בָּעִיר הַזֹּאת [ בחצר הזאת, במבוי הזאת ] שֶׁיִּסְמְכוּ עָלָיו לְטַלְטֵל עַל יָדוֹ מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת בַּשַּׁבָּת וְיוֹם טוֹב הַבָּאִים: ולא יזכה על ידי בנו הקטן. ולא על ידי בנו הגדול הסמוך על שלחנו. ולא על ידי אשתו. ומי שזכה נוטל בידו ויגביה טפח:

13המערב יברך ברכה זו:

14בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב:

15בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לְאַפוּקֵי וּלְעִיוּלֵי מִבַּיִת לְבַּיִת. וּמִחָצֵר לְחָצֵר. מִגַג לְגַג. מִבָּתִּים לְחָצֵר. מִחָצֵר לְבָּתִּים כָּל מֵאי דְצָרִיךְ לָן לִשְׁתֵּיהֶן בְּכָל שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה וְיָמִים טוֹבִים לָנוּ בִּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכָל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת:

16אם אינו מבין את השפה הארמית יאמר בלשון הקודש:

17בָּזֶה הָעֵרוּב יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מִן הַמְּבוֹאוֹת לַחֲצֵרוֹת וּמִן הַחֲצֵרוֹת לַמְּבוֹאוֹת וּמִשְׁתֵּיהֶן לְבָתִּים וּמִבָּתִּים לִשְּׁתֵּיהֶן בְּכָל שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה וְיָמִים טוֹבִים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בָּעִיר הַזֹּאת: