ספרי דברים קטז

1כי ה' אלהיך ברכך כאשר דבר לך. ומה דבר לך? (דברים כ״ח:ג׳) ברוך אתה בעיר וגו'.

2והעבטת גוים רבים. יכול תהא אתה לוה (בסלע) [סלע] ומלוה (בשקל) [שקל], כדרך שאחרים עושים? ת"ל: ואתה לא תעבוט.

3ומשלת בגוים רבים. יכול תהיה מושל באחרים ואחרים מושלים בך, כענין שנאמר (שופטים א): ויאמר אדני בזק שבעים מלכים וגו'? לכך נאמר: ובך לא ימשולו.

4בך. ולא באחרים.

5אביון תאב [תאב] קודם.

6אחיך. זה אחיך (מאביך) [מאמך]. כשהוא אומר מאחד אחיך - מלמד שאחיך מאביך קודם לאחיך מאמך.

7(באחת) [באחד] שעריך. יושבי (עריך) [עירך] קודמים ליושבי עיר אחרת.

8(בארצך. יושבי הארץ קודמין ליושבי חוצה לארץ.)כשהוא אומר (באחת) [באחד] שעריך, היה יושב (במקום אחד) [במק"א (=במקום אחר) ] (אי) אתה מצווה לפרנסו, היה מחזר על הפתחים אין אתה זקוק (לכל דבר) [לו](?)[.] (אשר יתן ה' אלהיך. בכל מקום). [בארצך. יושבי ארץ ישראל קודמים ליושבי ח"ל.

9אשר ה' אלהיך נותן לך. מכל מקום.]

10לא תאמץ את לבבך. יש בן אדם שמצער, אם יתן אם לא יתן.

11ולא תקפץ את ידך. יש בן אדם שהוא פושט את ידו, וחוזר וקופצה.

12מאחיך האביון. אם אי אתה נותן לו, סופך ליטול הימנו. ומנין שאם פתחת פעם אחת, (אתה פותח) (בבא מציעא לא וש"נ) [שסופך לפתוח] אפילו מאה פעמים? ת"ל: כי פתוח תפתח את ידך לו.

13והעבט (תעביטנו). [זה שאין לו ואינו רוצה להתפרנס – נותנים לו לשם הלואה, וחוזרים ונותנים לו לשם מתנה.

14תעביטנו. זה שיש לו ואינו רוצה להתפרנס], נותנים לו [לשם מתנה] (וחוזרים וממשכנים אותו) [ונפרעים ממנו לאחר מיתה], דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים, [יש לו ואינו רוצה להתפרנס – אין נזקקין לו. אין לו ואינו רוצה להתפרנס –] [אומרים] לו הבא משכון כדי להפיס דעתו.

15די מחסורו. אי אתה מצווה להעשירו.

16אשר יחסר לו. אפילו סוס ואפילו עבד. ומעשה בהלל הזקן שנתן לעני בן טובים, סוס אחד שהיה מתעמל בו ועבד אחד שהוא משמשו.

17שוב מעשה בגליל העליון, שהיו מעלים לאדם ליטרא בשר של ציפור בכל יום.

18לו. זו אשה, כעניין שנאמר: אעשה לו עזר כנגדו.