ספרי דברים קמג

1שלוש פעמים בשנה. (חגיגה ג) אין "פעמים" אלא (זמנים) [רגלים]. וכה"א (ישעיה כו) תרמסנה רגל, רגלי עני פעמי דלים.

2יראה. כדרך שבא לראות כך בא ליראות.

3(זכורך) [זכור.] להוציא את הנשים. זכור. להוציא טומטום ואנדרוגינוס.

4כל זכורך. להביא את הקטנים.

5(מכאן אמרו) (חגיגה ב) איזהו קטן? כל שאינו יכול לרכוב על כתפו של אביו, ולעלות מירושלים להר הבית, דברי בית שמאי; שנאמר זכורך. ובית הלל אומרים, כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו, ולעלות מירושלים להר הבית; שנאמר רגלים.

6את פני ה' א-להיך. אם אתה עושה כן, פונה אני מכל עסקי ואיני עוסק אלא בך.

7בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסכות. (ר"ה ד) רבי (שמואל) [שמעון] אומר, אין תלמוד לומר "חג הסוכות", שבו מדבר הכתוב! אלא מה תלמוד לומר "חג הסוכות", מלמד שאינו עובר ב"בל תאחר", עד שיעברו רגלי כל השנה.

8ולא יראה את פני ה' ריקם. מן (הצדקה) [הקרבן]. וחכמים נתנו שעור, בית שמאי אומרים [הראיה שתי כסף והחגיגה מעה כסף, ובית הלל אומרים] הראיה מעה כסף (ושמחה) [והחגיגה] שתי כסף.

9איש כמתנת ידו כברכת. מכאן אמרו, (חגיגה ח) מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים - מביא שלמים מרובים ועולות מועטות. אוכלים מועטים ונכסים מרובים - מביא עולות מרובות [שולמים מועטים]. זה וזה מועט, עליו אמרו מעה כסף, ושתי כסף. זה וזה מרובים, על זה נאמר איש כמתנת ידו כברכת ה' א-להיך אשר נתן לך.