ספרי דברים קעא

1לא ימצא בך. להזהיר בית דין על כך.

2מעביר בנו ובתו באש. אין לי אלא בנו ובתו. בן בנו ובן בתו, מנין? תלמוד לומר (ויקרא כ) בתתו מזרעו למולך.

3ועדיין אני אומר כאן באש ולהלן במולך! מנין אתה אומר, ליתן את האמור כאן להלן, ואת האמור להלן כאן? נאמר "העברה" (ויקרא יח) "העברה" לגזרה שוה. מה "העברה" האמורה כאן באש, אף "העברה" האמורה להן באש. ומה "העברה" האמורה להן למולך, אף "העברה" האמור כאן למולך. נמצאת א"א (=אי אפשר) שימסור ויעביר באש ולמולך, עד שיאמר שני כתובים. ואם לאו - לא שמענו.

4דבר אחר, מעביר בנו ובתו באש, (מגילה כה) זה הוא הבועל ארמית, ומעמיד ממנה בן אויב למקום. עונש שמענו אזהרה לא שמענו! תלמוד לומר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש. זה שהוא מעביר בנו ובתו לעבודת כוכבים, וכורת עמה ברית, שנאמר (ירמיה לד) העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו.

5קוסם. אחד מרובה ואחד מועט.

6קסמים. לחייב על כל קסם וקסם. איזהו קוסם? זה האוחז במקלו, ואמר אם אלך אם לא אלך. וכן הוא אומר, (הושע ד׳:י״ב) עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו. (ד"א, שועל בימינו ובשמאלו [ומכוין מעשיו על פי זה]).

7מעונן. (סנהדרין סה) ר' ישמעאל אומר זה המעביר על העין.

8(רבי עקיבא אומר אלו נותני העתים). וחכמים אומרים, אלו אוחזי העינים. [רבי עקיבא אומר, אלו נותני העתים.] כגון אלו האומרים, למודי ערב שביעיות להיות [חטים] יפות, עקורי קטניות מהיות רעות.

9ומנחש. איזהו מנחש? כגון האומר "נפלה פתו מפיו", "מקלו מידו", "נחש מימינו" ו"שועל משמאלו" ו"פסק (זנבו) [צבי] את הדרך לפניו".

10והאומר "אל תתחיל בו שהרי [שחרית הוא"], “ראש חודש הוא", (שהרי "ערב שבת) "מוצאי שבת הוא".

11ומכשף. (סנהדרין סז) העושה מעשה [חייב], (ולא) האוחז את העינים [פטור]. רבי עקיבא אומר משום רבי יהושע, שנים מלקטים קשואים, אחד לוקט - פטור, ואחד לוקט - חייב. העושה מעשה - חייב, האוחז את העינים - פטור.