ספרי דברים קפח

1לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים. והלא כבר נאמר (ויקרא יט) לא תגזול, ומה תלמוד לומר לא תסיג? מלמד שכל העוקר תחומו של חברו עובר בשני לאוין.

2יכול [אף] בחוצה לארץ? תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל. בארץ ישראל עובר בשני לאוין, בחוצה לארץ אינו עובר אלא משום לאו אחד בלבד.

3מנין לעוקר תחומין של שבטים שעובר בלא תעשה? תלמוד לומר (משלי כ״ג:י׳) אל תסג גבול עולם. מנין למחליף דברי ר' אליעזר בדברי רבי יהושע, ודברי רבי יהושע בדברי ר' אליעזר - לומר על טהור טמא ועל טמא טהור, שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר לא תסיג גבול (רעך) [עולם]. מנין למוכר קבר אבותיו, שעובר בלא תעשה? תלמוד לומר לא תסיג גבול רעך. יכול אפילו לא נקבר אדם בו מעולם? תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל. הא אם קבר בו אפילו נפל אחד ברשותו, אינו עובר בלא תעשה.

4לא יקום עד אחד באיש. אין לי אלא לדיני נפשות, (לדיני ממונות) [למכות] מנין? תלמוד לומר לכל עון.

5לקרבנות מנין? תלמוד לומר לכל חטאת.

6(למכות) [להעלות לכהונה ולהוריד מן הכהונה] מנין? תלמוד לומר לכל חטא (אשר יחטא.

7להעלות לכהונה ולהוריד מן הכהונה) [לדיני ממונות] מנין? תלמוד לומר (לכל עון ולכל חטאת) [אשר יחטא].

8אין לי אלא עדות איש, לעדות אשה מנין? תלמוד לומר לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא. אם סופנו לרבות אשה, מה תלמוד לומר "איש"? (לעון אינו קם,) קם הוא באשה להשיאה, דברי רבי (יהושע) [יהודה].

9ר' יוסי אומר, לעון אינו קם; אבל קם הוא לשבועה. א"ר יוסי, קל וחומר - ומה במקום שאין פיו מצטרף עם עד אחד למיתה, הרי זה נשבע על פי עצמו; מקום (שפיו) [שעד אחד] מצטרף עם עד אחד לממון, אינו דין שיהא נשבע על פי (עצמו) [עד אחד]! לאו, מה לנשבע על פי עצמו, שכן משלם על פי עצמו; ישבע על פי עד אחד, שכן [אין] משלם על פי עד אחד! תלמוד לומר "לכל עון", לעון אינו קם, אבל קם הוא לשבועה.

10על פי שני עדים או על פי שלשה עדים. לא על פי כתבם ולא על פי מתורגמן. מכאן אמרו (ריש סוטה) המקנא לאשתו, רבי אליעזר אומר מקנא על פי שנים, ומשקה לה על פי עד אחד.

11[רבי יהושע אומר, מקנא על פי שנים ומשקה על פי שנים. שהיה בדין, ומה אם עדות הראשון שאינה אוסרתה איסור עולם, אין מתקיימת פחות משנים; עדות שניה שאוסרתה איסור עולם, אינו דין שלא תתקיים פחות משנים! תלמוד לומר "ועד אין בה", כל שיש בה, לא היתה שותה.