ספרי דברים רכד

1וכן תעשה לחמורו. (היתה חמור) עושה והיא אוכלת.

2(ב"מ כט) כסות, מנערה אחת לל' יום; שוטחה לצרכה, אבל לא לכבודו.

3כלי כסף וכלי נחשת, משתמש בהם לצרכו, אבל לא לשחקן.

4(ב"מ ל) כלי עץ, משתמש בהם כדי שלא ירקבו.

5[אין לי אלא אלו בלבד, שאר אבדה מנין? תלמוד לומר לכל אבדת אחיך. אם כן,] (ב"מ כז) אף השמלה היתה בכלל כל אלו, ולמה יצאת? להקיש אליה - מה שמלה מיוחדת, שיש לה סימנים ויש לה תובעים; כך כל שיש לו סימנים ויש לו תובעים.

6אשר תאבד ממנו. פרט לפחות משוה פרוטה. ר' יהודה אומר, "ומצאת", פרט לפחות משוה פרוטה.

7לא תוכל להתעלם. ליתן עליו בלא תעשה.