ספרי דברים רל

1לא תזרע כרמך כלאים. מה אני צריך, והלא כבר נאמר (ויקרא יט) שדך לא תזרע? (מ"ק ב וש"נ) מלמד שכל המקיים כלאים, עובר בשני לאוין.

2אין לי אלא כרם שלם. מנין אפילו כרם יחידי ועושה פירות? תלמוד לומר כרם, מכל מקום.

3ומנין לכלאי הכרם שאסור בהנאה? נאמר כאן "קדש", ונאמר להלן "קדש"; מה להלן איסור הנאה, אף כאן איסור הנאה.

4פן תקדש המלאה הזרע (כלאים ז) מאימתי מלאה מתקדשת משתשריש וענבים משיעשו כפול הלבן (המצרי).

5הזרע [אשר תזרע]. פרט (כלאים ה) לזרע שיצא עם הזבלים או עם המים. הזורע והרוח מסערתו. יכול שאני (מרבה) [מוציא], הזורע והרוח מסייעתו? ת"ל אשר תזרע.

6(כלאים ה) המקיים קוצים בכרם - רבי אליעזר אומר קדש, שנאמר אשר תזרע. וחכמים אומרים, "זרע" - פרט למקיים קוצים בכרם.

7ותבואת הכרם. מאימתי התבואה מתקדשת – משתשריש, וענבים - משיעשו כפול הלבן.

8אין לי אלא כרם שהוא עושה פירות, שאין עושה פירות מנין? תלמוד לומר (כרם) [לא תזרע כרמך], מכל מקום. אין לי אלא כרם שלך, כרם של אחרים מנין? תלמוד לומר (לא תזרע כרמך) [כרם], מכל מקום.

9(כלאים ו) המתיח זמורות של גפן על גבי זרעים, אפילו אמה על אמה, הגפן אסורה היא ופרותיה.

10יכול לא (יחרש על) [יזרע], זה בפ"ע (ועל) וזה בפ"ע? ת"ל יחדו, אבל זבפ"ע (=זה בפני עצמו) וזבפ"ע - מותר.

11(ד"א) כלאים. לחייב משום כרם ומשום שדה.

12ד"א פן תקדש המלאה, פן תאסר המלאה כדברי רבי יהודה.

13אשר תזרע. אין לי אלא שזרע. זרע חבירו ורצה לקיים, מנין? תלמוד לומר תזרע, מכל מקום.