ספרי דברים רסא

1לא תביא אתנן זונה. אין לי אלא אתנן זונה. אתנן כל העריות מנין? ת"ל (אתנן) [כי תועבת], מכל מקום. ואיזו אתנן זונה? האומר לזונה "הילך זה בשכרך", אפילו מאה - כולם אסורים. האומר לחברו, "הילך טלה זה, ותלין שפחתך אצל עבדי" - ר' אומר אינו אתנן, וחכ"א הרי זה אתנן.

2ומחיר כלב. איזהו מחיר כלב? האומר לחברו "הילך טלה זה תחת כלב זה". (מחיר) יכול אפילו העבירו ברגלו לעזרה, יהיה חייב? ת"ל "כי תועבת". נאמר כאן "תועבה" ונאמר להלן "תועבה", מה "תועבה" האומר להלן - (בשם זובח) [בזובח], אף "תועבה" האמורה כאן - (בשם זובח) [בזובח].

3(נדר. פרט לדבר הנדור. כשהוא אומר "לכל נדר", לרבות במה).

4בית ה' א-להיך. פרט לפרת חטאת, שאינה באה לבית, דברי ר' אליעזר. וחכ"א, לרבות את הריקועים. [כשהוא אומר "לכל", לרבות את הבמה. "נדר", פרט לדבר הנדור].

5לכל נדר. לרבות את העוף. [שהיה בדין,] ומה מוקדשים שהמום פוסל בהם, אין אתנן ומחיר חל עליהם; עוף שאין המום פוסל בו, אינו דין שלא יהיה אתנן ומחיר חל עליהם! ת"ל "לכל נדר", להביא את העוף. יכול אפילו שכר פקיעתה יהיה אסור? ת"ל כי תועבת ד'.

6גם שניהם. שנים ולא ד'. הם. ולא ולדותיהם.