ספרי דברים שה

1ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון. (גברתן כמותך.) קח לך. אין לך אלא לקיחה, לפי שאין חבר נקנה אלא בקשי קשיין. מכאן אמרו (אדר"נ פ"ח) יקנה אדם חבר לעצמו להיות קונה (קורא) עמו ושונה עמו ואוכל עמו ושותה עמו וגולה לו סתריו. וכן הוא אומר (קהלת ד') טובים השנים מן האחד והחוט המשולש לא במהרה ינתק. משיבו רוח הקודש למשה, תן לו מתורגמן ליהושע והוא שואל ודורש ומורה בהוריות בחייך, כשתיפטר לא יהו ישראל אומרים לו בחיי רבך לא הייתה מדבר ועכשיו אתה מדבר. ויש אומרים, שהעמידו מן הארץ והושיבו בין ברכיו והיו משה וישראל מגביהים ראשם לשמוע קול דבריו של יהושע, (ומהו אומר?) [וכך היו דבריו של יהושע] ברוך ה' אשר נתן תורה לישראל על ידי משה רבינו, (כך דבריו של יהושע).

2ר' נתן אומר, משה היה מתעצב בלבו שלא עמד אחד מבניו. אמר לו המקום, והלא בני אחיך אהרן כאלו הן בניך, ואף מי שאני מעמיד על ישראל ילך ויעמוד על פתחו של אלעזר. משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן ראוי [ נ"א שלא היה ראוי] למלכות, נטל המלכות ממנו ונתנו ביד אוהבו. אמר לו, אע"פ שנתתי לך גדולה לך ועמוד על פתחו של בני. כך אמר הקב"ה ליהושע, לך ועמוד על פתחו של בני אלעזר [שנאמר] ולפני אלעזר הכהן יעמוד (במדבר כ"ז). באותה שעה נתגבר כחו של משה והיה מחזק את יהושע לעיני כל ישראל, שנאמר (דברים לא, ז) ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ. הנה עם שאני מוסרם לך עדיין גדיים ועדיין תינוקות הם, אל תקפיד עליהם על מה שהם עושים, שאף רבונם לא הקפיד עליהם על מה שעשו, שנאמר (הושע יא) כי נער ישראל ואוהבהו. (רבי נחמיה אומר, אין לי רשות הא יש לי אכניסם בתוך אהלי רועים אמר מר שיהיו דורשים בו.)

3מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על גבי החמור והיו תלמידים מהלכים אחריו וראה ריבה אחת מלקטת שעורים מתחת רגלי בהמתם של ערביים, כיון שראתה את רבן יוחנן בן זכאי נתעטפה בשערה ועמדה לפניו ואמרה לו, רבי פרנסני. אמר לה, בת מי את? אמרה לו, בתו של נקדימון בן גוריון אני, ולא זכור אתה שחתמת בכתובתי. אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, אני חתמתי על כתובתה של זו והייתי קורא בה אלף אלפים (דינרי זהב של בית חמיה ושל בית) [דינרי זהב מבית אביה חוץ משל חמיה, כל בית אביה של] ריבה זו, לא היו נכנסים להר הבית להשתחות עד שהיו פורסים להם כלי מילת תחת רגליהם ונכנסים ומשתחוים וחוזרים לבתיהם (בשמחה וכל ימי בקשתי מקרא זו ומצאתיו) [ועניים באים ומקפלים מתחתיהם וכל ימי קראתי מקרא זה ולא מצאתיו] אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים, אל תקרי גדיותיך כי אם גויתיך, שכל זמן שישראל עושים רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם, וכשאין עושים רצונו של מקום מוסרם ביד אומה שפלה ולא ביד אומה שפלה, כי אם תחת רגלי בהמתן.

4בשנה אחת מתו ג' צדיקים משה ואהרן ומרים (שוב לא מצאו ישראל נחת רוח אחרי משה) שנאמר (זכריה יא) ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד. וכי בירח אחד מתו והלא בשנה אחת מתו (שנאמר נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם), אלא מתה מרים נסתלקה הבאר וחזרה בזכות משה ואהרן. מת אהרן בטל עמוד ענן וחזרו שניהם בזכות משה. מת משה בטלו שלשתם ולא חזרו. באותה שעה היו ישראל נפוצים וערומים מכל (מצוה) [טובה], נתקבצו כולם אצל משה ואמרו לו, היכן אהרן אחיך? אמר להם, אלהים גנזו לחיי עולם, ולא היו מאמינים בו. אמרו לו, יודעים אנו בך שקפדן אתה, שמא אמר לפניך דבר שאינו הגון וקנסתה עליו מיתה. מה עשה הקב"ה, נטל מיטתו של אהרן ותלאה בשמי שמים והיה הקב"ה מספיד עליו ומלאכי השרת עונים אחריו. ומה היו אומרים? (זה הפסוק) תורת אמת הייתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון (מלאכי ב').

5(באותה שעה) [כשמת משה] אמר לו הקב"ה למלאך המות, לך והבא לי נשמתו של משה. הלך ועמד לפניו. אמר לו משה, במקום שאני יושב אין לך רשות לעמוד ואתה אומר לי תן לי נשמתך,גער בו ויצא בנזיפה. הלך מלאך המות והשיב דבריו לפני הגבורה [וחזר] ואמר לו המקום למלאך המות, לך והבא לי נשמתו. הלך למקומו, בקשו ולא מצאו. הלך אצל הים, אמר לו: ראית את משה? אמר לו, מיום שהעביר את ישראל בתוכי שוב לא ראיתיו. הלך אצל הרים ובקעות, אמר להם ראיתם את משה? אמרו לו (איוב כ"ח) אלהים הבין דרכו, אלהים גנזו לחיי העולם הבא ואין כל בריה יודעת בו, שנאמר (דברים ל"ד) ויקבור אותו בגי וגו'.

6כיון שמת משה היה יהושע בוכה וצועק ומתאבל עליו ימים רבים עד שאמר הקב"ה ליהושע, יהושע עד מתי אתה מתאבל והולך, וכי לך לבדך הוא מת, והלא לי מת, שמיום שמת אבל לפני, כענין שנאמר (ישעיה כ"ב) ויקרא ה' אלוהים למספד ולבכי. ולא עוד, אלא שהוא (מובטח) [גנוז] לחיי העוה"ב, שנאמר (דברים לא, טז) ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך.