ספרי דברים שיח

1וישמן ישורון ויבעט - לפי שבען - מורדים; וכן אתה מוצא באנשי דור המבול, שלא מרדו לפני המקום אלא מתוך מאכל ומשתה ומתוך שלוה. מה נאמר בהן? בתיהם שלום מפחד; וכן מצינו באנשי סדום, שלא מרדו לפני המקום אלא מתוך מאכל ומתוך משקה ומתוך שלוה, וכן הוא אומר חי אני נאם ה' אם עשתה סדום אחותך; וכן באנשי מגדל, שלא מרדו לפני המקום אלא מתוך מאכל ומתוך משקה ומתוך שלוה. וכן הוא אומר ויהי כל הארץ שפה אחת; וכן אתה מוצא באנשי דור המדבר, שלא מרדו לפני הקב"ה אלא מתוך מאכל ומשתה, שנ' (שמות לב) וישב העם לאכול ושתה, מה נאמר בהם? (שמות לב) סרו מהר מן הדרך. אמר לו הקב"ה למשה: אמור להם לישראל: כשאתם נכנסים לארץ, אין אתם עתידים למרוד אלא מתוך אכילה ושתייה, שנאמר (דברים לא) כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיכם זבת חלב ודבש - ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים. אמר להם משה לישראל: כשאתם נכנסים לארץ, אי אתם עתידים למרוד אלא מתוך אכילה ושתייה ומתוך שלוה, שנאמר (דברים ח) פן תאכל ושבעת ובקרך וצאנך ירביון. מה נאמר בהם? - ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך.

2וכן אתה מוצא בבניו ובבנותיו של איוב, שלא באתה להם פורענות אלא מתוך אכילה ושתייה ומתוך שלוה, שנאמר (איוב א) עוד זה מדבר וזה בא, ויאמר בניך ובנותיך אוכלים ושותים יין, והנה רוח גדולה באה... וכן אתה מוצא בעשרת השבטים, שלא גלו אלא מתוך אכילה ושתייה ומתוך שלוה, שנאמר (עמוס ו) השוכבים על מטות שן השותים במזרקי יין לכן עתה יגלו בראשם גולים. וכן אתה מוצא בימות המשיח, שאין עתידים למרוד אלא מתוך אכילה ושתייה ושלוה, מה נאמר בהן? וישמן ישורון ויבעט.

3משל לאדם אחד שהיה לו עגל, והיה מפשפשו ומגרדו ומאכילו כרשינים בשביל שיהיה חורשים בו. כשהגדיל העגל נתן בעליו עולו עליו, וקירטע ושיבר את העול ופסק את הסמלונים, וכן הוא אומר (ירמיה כח) מוטות עץ שברת:

4שמנת - בימי ירבעם: עבית - בימי אחאב: כסית - הכל בימי יהוא.

5ד"א שמנת - בימי אחז, עבית - בימי מנשה, כסית - הכל בימי חזקיה.

6ד"א שמנת עבית כסית: כאדם ששמן מבפנים ועושה כסלים מבחוץ. וכן הוא אומר: (איוב טו) כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל.

7ד"א שמנת עבית כסית - אלו ג' דורות שלפני ימות המשיח, שנאמר (ישעיה ב) ותמלא ארצו כסף וזהב... ותמלא ארצו אלילים:

8ויטוש אלהו עשהו - נוטה שמים ויוסד ארץ. כי שתים רעות עשה עמי: אמר להם הקב"ה: במדה שמדדתם בי - מדדתי לכם: עזבתי את ביתי, נטשתי את נחלתי: (תהלים עא) ויטוש משכן שילה; (ישעיה ב) כי נטשת עמך בית יעקב.

9ד"א ויטוש אלוה עשהו - שנאמר (יחזקאל ח) ויביאני אל החצר הפנימית והנה בפתח השער ככ"ה איש אחוריהם אל היכל ה'.

10ר' דוסתאי בר' יהודה אומר: אל תקרי וינבל, אלא וינבל צור ישועתו; כענין שנ' (ירמיה יד) אל תנאץ למען שמך ואל תנבל כסא כבודך:

11יקניאהו בזרים - שהלכו ועשו דברים של זרות, וכן הוא אומ' (מלכים א טו) וגם אם אסא ויסירה מגבירה אשר עשתה מפלצתה לאשירה.

12בתועבות יכעיסוהו - זה משכב זכור. וכן הוא אומר (ויקרא יח) ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא. ואומר (מלכים א י״ד:כ״ד) וגם קדש היה בארץ:

13יזבחו לשדים - אלו הם שעובדים לחמה וללבנה לכוכבים ולמזלות, ודברים שהם צורך העולם והנייה לעולם בהם - לא היתה קנאה כפולה; אלא הם עובדים לדבר שאין מטיבים להם, אלא מריעים להם! לשדים - מה דרכו של שד? נכנס לאדם וכופה אותו:

14אלהים לא ידעום - שאין אומות העולם מכירים אותם. חדשים מקרוב באו - שכל זמן שהיה אחד מן האומות רואה אותו - אמר: צלם יהודי הוא, וכן הוא אומר (ישעיה י) כאשר מצאה ידי לממלכות האליל; מלמד שירושלם ושומרון מספקות דפוס לכל באי העולם.

15לא שערום אבותיכם - שלא עמדה שערת אבותיכם בפניהם.

16ד"א לא שערום אבותיכם - אל תקרי לא שערום אלא לא שעום אבותיכם: אע"פ שמזבחים להם ומקטרים להם - לא יראים מהם; וכן הוא אומר (בראשית ד) ואל קין ואל מנחתו לא שעה: