ספרי דברים שכ

1וירא ה' וינאץ - ר' יהודה אומר: ממה שהם נאים לו - מנאצים לפניו.

2ר' מאיר אומר: מכעס בניו ובנותיו - והרי דברים ק"ו: ומה בזמן שמכעיסים קרוים בנים, אלו לא היו מכעיסים עאכ"ו!

3ויאמר אסתירה פני מהם - אמר הקב"ה: הריני מסלק שכינתי מביניכם. אראה מה אחריתם - אדע מה בסופיהון.

4ד"א הריני מוסרם ביד ד' מלכיות, שיהו משעבדים אותם.

5כי דור תהפוכות המה - דור הפוך, דור תהפיך אין כתיב כאן, כי אם דור תהפוכות: הפכפכנים הם, פורנים הם.

6בנים לא אמון בם - בנים אתם, שאין בכם אמונה. עמדתם לפני הר סיני ואמרתם (שמות כ) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע - אף (תהלים פבאני) אמרתי לכם אלהים אתם. כיון שאמרו לעגל (שמות לב) אלה אלהיך ישראל - אף אני אמרתי לכם (תהלים פב) אכן כאדם תמותון. הכנסתי אתכם אל ארץ אבותיכם ונתתי לכם בית הבחירה, אמרתי לכם לא תהיו גולים ממנה לעולם, כיון שאמרתם (שמואל ב ה) אין לנו חלק בדוד - אף אני אמרתי לכם (עמוס ז) וישראל גלה יגלה מעל אדמתו. ר' דוסתאי בן יהודה אומר: אל תקרי לא אמון בם, אלא לא אמן בם; שלא היו רוצים לענות אמן אחר הנביאים בשעה שמברכים אותם. וכן הוא אומר (ירמיה יא) למען הקים את השבועה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש; ולא היה אחד מהם שפתח פיו ועונה אמן, עד שבא ירמיה וענה אמן, שנא' (ירמיה יא) ואען ואומר אמן ה':

7הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם - יש לך אדם עובד לצלם, דבר הרואה אותו; אבל הם עובדים לבבואה! ולא לבבואה בלבד, אלא להבל זה שעולה מן הקדירה, כענין שנאמר כעסוני בהבליהם:

8ואני אקניאם בלא עם - אל תקרי בלא עם אלא בלוי עם, אלו הבאים מבין האומות ומלכיות, ומוציאים אותם מתוך בתיהם.

9ד"א אלו הבאים מברבריא ומטונס וממורטניא, שמהלכים ערומים בשוק:

10בגוי נבל אכעיסם - אלו המינים וכן הוא אומר (תהלים יד) אמר נבל בלבו אין אלהים.

11כי אש קדחה באפי - כשהפורענות יוצאה מן העולם - אין יוצאה אלא באף. מנין, אף בתוך גיהנם? - שנ' ותיקד עד שאול תחתית:

12ותאכל ארץ ויבולה - זו ארץ ישראל; ותלהט מוסדי הרים - זו ירושלם, כענין שנאמר (תהלים קכא) ירושלם הרים סביב לה וה' סביב לעמו.

13ד"א ותאכל ארץ ויבולה - זה העולם; ותלהט מוסדי הרים - אלו ד' מלכיות, שנאמר (זכריה ו) ואשא עיני והנה ארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים, וההרים הרי נחשת: