ספרי דברים שכג

1לו חכמו ישכילו זאת - אלו נסתכלו ישראל בדברי תורה שניתנה להם, לא שלטה להם אומה ומלכות. ומה אמרה להם? קבלו עליכם עול מלכות שמים והכריעו זה את זה ביראת שמים והתנהגו זה את זה בגמילות חסדים:

2איכה ירדוף אחד אלף - אם לא עשיתם את התורה, היאך אני עושה הבטחתם? הייתם מבקשים שיהא אחד מכם רודף אלף ושנים יניסו רבבה, עכשיו אחד מן האומות רודף אלף ושנים יניסו רבבה:

3אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם - איני מסגיר אתכם ע"י עצמי, אלא על ידי אחרים. וכבר היה מעשה שהזבובים מסרו אותם ביהודה. ר' יהודה איש טיבעים אומר: משל לאחד שאמר לחבירו: עבד קירי אני מוכר לך - אבל אני אינו כן: מוכרני מיד ומסגירני מיד אתכם, כטמאים ביד טהורים. ומנין שאין מסגירים אלא טמאים? שנא' והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים שנית.

4כי לא כצורינו צורם - לא כתוקף שאתה נותן לנו אתה נותן להם כשאתה נותן את התוקף הם מתנהגים עמנו במדת אכזריות הורגים ממנו ושורפים ממנו וצולבים ממנו:

5ואויבנו פלילים - כבר כתבת לנו שאויב לא דן ולא מעיד, שנא' (במדבר לה) והוא לא אויב לו - יעידנו, ולא מבקש רעתו - ידיננו, ואתה מניתה עלינו אויבים עדים ודיינים!

6כי מגפן סדום גפנם - ר' יהודה דורשו כלפי ישראל, ר' נחמיה דורשו כלפי האומות.

7ר' יהודה אומר: וכי מגפנם של סדום אתם, או ממטעה של עמורה אתם? והלא אי אתם אלא ממטע קדש, שנא' ואנכי נטעתיך שורק כולה זרע אמת!

8ענבימו ענבי רוש - בניו של אדם הראשון אתם, שקנס עליכם מיתה ועל כל תולדותיו הבאים אחריו עד סוף כל הדורות:

9אשכלות מרורות למו - שהגדולים שבכם מרתן פרוסה בכם כאשכול. ואין אשכול אלא גדול, שנ' (מיכה ז׳:א׳) אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי:

10חמת תנינים יינם - שהחסידים והכשרים שבכם חמתן כתנינים: וראש פתנים אכזר - אלא שהראשונים שבכם כפתן הזה אכזרי.

11ד"א חמת תנינים יינם - המתונים יראי חטא שבכם חמתם כתנינים. וראש פתנים אכזר - אלא שהראשונים שבכם כפתן הזה.

12ר' נחמיה דורשו כלפי האומות: בודאי מגפן של סדום אתם, וממטעה של עמורה אתם, תלמידיו של נחש הקדמוני אתם, שהטעה את אדם ואת חוה!

13אשכלות מרורות למו. שהגדולים שבכם מרתם פרוסה בהם כנחש, ואין אשכול אלא גדול, שנאמר (מיכה ז) אין אשכול לאכול: