ספרי דברים ח

1אשר נשבע ה' לאבותיכם - שאין ת"ל לאברהם ליצחק וליעקב, (כדי אני לענין שבועות אבות. הרי כבר נאמר (חבקוק ג) עריה תעור קשתך, שבועות מטות אומר סלה) ומה ת"ל לאברהם ליצחק וליעקב? כדי אברהם בעצמו, כדי יצחק בעצמו, כדי יעקב בעצמו. משל למלך שנתן לעבדו שדה אחת במתנה, ולא נתנה לו אלא כמות שהיא. עמד העבד והשביחה, ואמר: מה בידי? לא נתנה לי אלא כמות שהיא. חזר ונטעה כרם, אמר מה בידי? לא נתנה לי אלא כמות שהיא. כך, כשנתן הקב"ה לאברהם אבינו את הארץ - לא נתנה לו אלא כמות שהיא, שנאמר (בראשית יג) קום לך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה. עמד אברהם והשביחה, שנאמר (בראשית כ״א:ל״ג) ויטע אשל בבאר שבע; עמד יצחק והשביחה, שנאמר (בראשית כ״ו:י״ב) ויזרע יצחק בשנה ההיא מאה שערים; ועמד יעקב והשביחה, שנאמר (בראשית ל״ג:י״ט) ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו [א"כ מה ת"ל לאבותיכם, אם לענין שבועת האבות כבר אמור, אלא זו ברית השבטים שנאמר (חבקוק ג, ט) שבועות מטות אומר סלה]:

2לתת להם - אלו באי הארץ: ולזרעם - אלו בניהם: אחריהם - אלו שכבשו דוד וירבעם, וכן הוא אומר (מלכים ב יד) השיב את גבול ארץ ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה.

3ד"א לתת להם - אלו עולי בבל. ולזרעם - אלו בניהם. אחריהם - אלו ימות המשיח: