ספרי דברים פז

1כי יסיתך אחיך בן אמך. אין הסתה אלא טעות, שנאמר (מ"א כא) אשר הסתה אותו איזבל אשתו.

2אחרים אומרים, אין הסתה אלא גירוי, שנאמר (שמואל א כ״ו:י״ט) ועתה שמע נא אדוני המלך, אם ה' הסיתך בי, ירח מנחה.

3מכלל שנאמר (דברים כה), לא יומתו אבות על בנים, ובנים לא יומתו על אבות - למדנו (סנהדרין כז) שאין מעידין זה על זה; [למדנו שמכמינין לו עדים].

4אחיך. זה אחיך מאביך.

5בן אמך. זה בן אמך.

6או בנך. זה בנך מכל מקום.

7או בתך. זה בתך מכל מקום.

8או אשת. זו ארוסה.

9חיקך. זו נשואה.

10או רעך. זה הגר.

11אשר כנפשך. זה אביך.

12בסתר לאמר. מלמד שאין אומרים דבריהם אלא בסתר, וכן הוא אומר (משלי ז) בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה. אבל דברי תורה אין נאמרים אלא בפרהסיא, וכן הוא אומר (שם א) חכמות בחוץ תרונה וגו'.

13נלכה ונעבדה [אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבותיך]. רי יוסי הגלילי אומר, הרי זה דבר גנאי לישראל, שאומות העולם אין מניחים מה שמסרו להם אבותיהם, וישראל מניחים מה שמסרו להם אבותיהם והולכים ועובדים עבודה זרה.