ספרי זוטא יא:טז

1ויאמר י״י אל משה אספה לי , לפי שאמר משה לא אוכל לבדי לשאת אמר לו המקום משה הרי מה שבקשת נתון לך. אספה לי שתהא סנהדרין לשמי, כל מקום שהוא אומר לי הרי זה קיים לעולמי עד:

2שבעים , שתהא סנהדרין של שבעים:

3איש , שיהא בעל כח ובעל חכמה ובעל גבורה חתיכה ופסיפס:

4מזקני ישראל , לא במקום אחד ולא בשנים המקום חולק כבוד לזקנים ומה אם מלך מלכי המלכים ב״ה חולק כבוד לזקנים על אחת כמה וכמה בשר ודם צריך לחלוק להם כבוד ומניין אף לעתיד לבוא המקום חולק כבוד לזקנים אמ' וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו' (ישעיה כד כג) אינו אומר לא נגד מלאכיו ולא נגד כהניו ולא נגד נביאיו אלא נגד זקניו כבוד ומה אם מלך מלכי המלכים ב״ה חולק כבוד לזקנים עאכ״ו בשר ודם צריך לחלוק להם כבוד. וכן את מוצא שהמקום מצטער על זקן אחד שנ' קפצתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמתי להם רחמים על זקן הכבדת עלך מאד (ישעיה מז ו) כביכול מחול לך על כל מה שעשית חוץ מעל זקן הכבדת עלך מאד:

5אשר ידעת , אתה צריך לידע כבר הן גלויין לפני. ד״א וכי צריך הקב״ה לומר למשה אשר ידעת והלא גלוי לפניו מי שהוא ראוי לגדולה אלא מלמד שכל זקן שחלק לו ראש הדור כבוד מן השמים הסכימו על ידו שכן הבריות משיבין ואומרין כשר הוא איש פלוני וחסיד ונאה ליקרא חכם ולמה אמר לו ושוטריו לפי שנא' ויכו שוטרי בני ישראל (שמות ה יד) אמר לו כשם שראו עמהן בצער שבמצרים ומסרו עצמם עמהם ולקו בעבורם יבאו ויראו עמהן ברווח שראן וינהגו עליהם בסררה וגדולה:

6ולקחתם אותם לי , קחם בדברים בתחלה אמ' להם דברי שבח חזור ואמור להם דברי פגם על מנת כן תהו מקבלין עליכם שיהיו מקללין אתכם באבנים:

7אל אהל מועד , הכניסם עמך לאהל מועד לא שישמעו את הדיבר אלא שיהו כל הבריות נוהגין בהן בכבוד ומראה ואומרין אשריהן אלו שנכנסו עם משה לשמוע את הדיבר מפי הקדש: