שפתי כהן על התורה, דברים א:א

1אלה הדברים אשר דבר וגו'. אומר דברים והם תוכחות. כפי האמת אינם אלא דברים לפי שכל אלו הדברים והתוכחות שמוכיח בהם את ישראל הם לא עשו שום אחת מהם, כי אותו הדור שעשאום ספו תמו שנאמר ויהי כאשר תמו כל הדור וגו' ויאמר ה' אלי, וזה היה שנת הארבעים, ומשה לא אמרם אלא כדי לאיים עליהם כי היו בהם פחותים מבן עשרים כשעשו אבותיהם את הדברים האלה, וגם לנסותם ולראות אם יהיה שום טענה ולעמוד כנגדו לומר אנו אין בנו שום דבר מאלו הדברים שאתם מוכיחנו, ועם כל זה מרוב ענותנותן לא אמרו לו דבר וקבלו תוכחתו, אמר להם והנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים ושתקו ולא דברו דבר, וכפי מה שכתבנו סוף פרשת מסעי שבאו בגלגול וידעו בעצמן לזה שתקו:

2אל כל ישראל. פירש"י ז"ל והוא מהמדרש אילו הוכיח מקצתן היו אלו שבשוק אומרים שמעתם מבן עמרם ולא השיבותם דבר, שהיו יכולין לומר כמ"ש אבותיהם הם חטאו ואינם, לזה אל כל ישראל לכולם כולם בעלי תוכחה ויכולין לקבל תוכחות, לא לערב רב שמיד היו בועטים בו וכדאי הוא משה להוכיחן, זהו אשר דבר משה, לא כמו שאמר רבי טרפון העבודה אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח, ורבי אלעזר בן עזריה אמר אם יש בדור הזה מי שיכול לקבל תוכחות, לא כן בדורו של משה יש מי שיכול להוכיח והוא משה זהו אשר דבר משה, ויש מי שיכול לקבל תוכחות, זה אל כל ישראל. ועליו אמר שלמה מוכיח אדם, הם ישראל שנקראו אדם שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אחרי חן ימצא, שאמר משה שאחריו לא יש מי שיכול להוכיח, ואם ימצא חן ימצא יהיה לו חן לפני המקום, נבא על יהושע שהוכיח את ישראל וקבלו ממנו שנאמר ויאסוף יהושע את כל שבטי ישראל, ויאמר יהושע אל כל העם וכו', ויאמרו העם אל יהושע את ה' אלהינו נעבוד ובקולו נשמע ויכרות יהושע ברית לעם, ואומר ויעבדו ישראל את ה' כל ימי יהושע, אם כן אחרי שהוא ויהושע חן ימצא זה יקבלו ממנו שימצא חן שימצא בעיני כל בני ישראל, אבל הבאים אחריו לא יקבלו מהם כמו שארז"ל מ"ח נביאים וז' נביאות העמיד הקב"ה לישראל ולא יכלו להחזירן למוטב. ואחר שנחתם ספר במדבר בפסוק אלה שאמר אלה המצות, אמר אלה הדברים לומר אלו שקבלו המצות ראויים לתוכחה, ולא אמר ואלה בו כי ארבעה ספרים אמרן משה מפי הגבורה ומשנה תורה מפי עצמו, בפרשת ואתחנן תדע מהו פירוש מפי הגבורה ומהו מפי עצמו. לזה לא סמכן לומר ואלה. ואפשר לומר שלישראל וערב רב הוכיחן ואמרן ברמז ישראל שלא עשו שום דבר מאלו הדברים שמונה כאן לא הרגישו מהו אומר ושתקו, אבל ערב רב שעשו כל אלו הרעות הם נכוים ומתאוששים ומתרגשים, ולזה כאן קודם אמרם ברמז כדי שלא יבעטו, ואח"כ אמרן בפירוש, שאמר ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה ממרים הייתם עם ה' ובחורב הקצפתם וגו'., ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם, וא"א שאמר כן לישראל שהרי לקה על ידם על שאמר שמעו נא המורים. א"כ אלה הדברים דברים מרים למי, לשאמרו אלה, אלה אלהיך ישראל, וכן הדברים אשר דבר משה ס"ת מ"ר. אשר דבר משה אל כל ישראל הם דברים רכים כמו דברו על לב ירושלים, א"כ אלה הדברים לישראל הם דברים אבל לערב רב הם דבורים. וכן במדרש ז"ל אלה הדברים מה דבורה זו מתנהגין אחריה אף ישראל מתנהגין על ידי הצדיקים ועל ידי נביאים, ד"א מה דבורה זו דובשה לבעלה ועוקצה לאחרים כך דברי תורה חיים לישראל וסם המות לעכו"ם, מה דבורה כל מה שמסגלת לבעלה כך ישראל כל מה שמסגלין מצות ומעשים טובים לאביהם שבשמים, ע"כ:

3במדבר בערבה. לערב רב בדבור מר, לישראל בערבה בדברים עריבים משיבין הלב. ומהמדרש נראה שמה שדבר משה אל כל ישראל הוא כשאמרו ערב רב אלה אלהיך ישראל לא קמו עליהם ולא עכבו עליהם, זה לשון המדרש, ד"א אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל זהו שאמר הכתוב אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך, מהו אלה עשית א"ר שמואל בר נחמני אלה אלהיך ישראל עשית במדבר והחרשתי לכם, למה שהים משה מפייס עלי ואומר לי סלח נא שמעתי לו, דמית היות אהיה כמוך דמית את הצורה ליוצרה ואת הנטיעה למי שנטעה, אוכיחך ואערכה לעיניך תרין אמוראין חד אמר אעורר כל לעיניך וחד אמר אסדר כל לעיניך, א"ל משה איני מוכיח אתכם על מה שעתיד אלא על מה שעבר שנאמר במדבר בערבה ע"כ. א"כ חלה הדברים על מה שאמר אלה ושמעו ושתקו, במדבר בערבה שהם ערבים זה לזה על אותו דבור, מול סוף שלא שמו למולן ונגד פניהם סופו של דברים, בין, פארן ובין תפל ולבן בגימ' עם המלות והאותיות ישראל ערב רב, לומר שבין ישראל וערב רב נעשו ח' צרות שמונה כאן, היינו וחצרות ות' צרות, כמ"ש בחיי ז"ל הזכיר להם ז' עבירות ואלו הן תלונת המדבר וחטא פעור והמרותם על ים סוף וחטא המרגלים ודבת המן ומחלוקתו של קרח ועון העגל הרי ז' ועם מה שאמרנו ששמעו באמרה אלה אלהיך הרי ח' צרות אם כן מלבד אלה הם ז', זהו זהב זה היה בידם, זהו ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם:

4וכתב רבינו בחיי ז"ל שראה באלה הדברים רבה ודי שאמר יכול הוא לברוא העולם בששה ימים ולפרוס אותו לד' רוחותיו וליתן לנו עשרת דברות היינו ודי ע"כ. ומה שאמר זהב הוא לומר אילו לא אמרו אלא אלו שאמרו אלו הם זהב טהור, אבל אלו דברים אחרים עמהם חותם שבע עבירות שמניתי כאן: