שפתי כהן על התורה, דברים א:יב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 1:12
Open in the reader →1איכה אשא לבדי וגו'. אחר שבירכם ואמר להם והנכם היום ראה שעתיד ליהרג מהם כמה וכמה שהרג נבוכדנאצר ונבוזראדן וטיטוס הרשע ואנדריאנוס קיסר ואספסיאנוס קיסר והרבה אחרים בימי השמדות, ולזה אמר להם והנכם היום, היום אתם ככוכבי השמים, אבל לא בימי אלו הנזכרים, לזה קונן עליהם איכה. ולזה ירמיה דאתי מחיליה דמשה, משה אמר לא איש דברים אנכי וירמיה אמר לא ידעתי דבר, קונן עליהם ג' איכות, וכנגד אלו הג' איכות אמר טרחכם ומשאכם וריבכם, טרחכם כנגד איכה ישבה בדד שמטריחים ואומרים איכה ישבה בדד איך היה דבר זה עיר רבתי עם היתה כאלמנה, בכה תבכה ומתרעמת ואומרת אין לה מכל אוהביה וגם כן מתרעמת ואומרת בנפול עמה ביד צר ואין עוזר לה, ומה עשתה חטא אחד חטאה ירושלים וגו', ראתה גוים באו מקדשה אשר צוית לא יבאו, ואתה נותן להם יד שיבאו, ראה ה' את עניי וגו', לא אליכם כל עוברי דרך אותם שעברו דרך ה' כמו דור אנוש ודור המבול ודור הפלגה לא בא עליהם כמו שבא עלי, הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי, ועוד היתה מתרעמת ואומרת ממרום שלח אש בעצמותי וגו' נשקד עול פשעי בידו הכשיל כחי, סלה כל אבירי וגו', על אלה אני בוכיה כי רחק ממני מנחם וגו', סוף דבר שאיכה ראשונה כולה או רובה תרעומת, זהו טרחכם שאתם מטריחים ומתרעמים כלפי מעלה. ומשאכם נגד איכה יעיב באפו שהיא מקוננת ומיללת ואומרת דברים שאין יכול לסבול שמקרעים הלב כאשר תראה כתוב זהו ומשאכם כמו נלאתי נשוא, לסבול. וריבכם נגד איכה יועם זהב שהיא כולה דברי ריבות, בני ציון היקרים איכה נחשבו לנבלי חרש, גם תנים חלצו שד שהוא אכזר והניקו גוריהן ובת עמי לאכזר בתמיה, ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום בתמיה, וכן רובה דברי ריבות, וכן זכר ה' מה היה לנו. ומה שאמר אשא לבדי כמו שאמרנו כמה פעמים משה רבינו עם האותיות בגימ' כלל ישראל, ושקול משה כנגד כל ישראל, לזה אמר איכה אשא לבדי כאילו באו כולם עלי, ולפי שירמיה קונן עליהם ואמר מחטאות נביאיה עונות כהניה, לזה אמר להם הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לא טפשים לפי שאשמם של ישראל הוא בראשיהם כמו שארז"ל ואשימה ואשמם כתיב שאשמם של ישראל בראש דייניהם, אם כן הבו לכם אנשים חכמים לא כמו שהיו בימי ירמיה שחטאו והחטיאו לזה אמר אנשים, כל אנשים שבמקרא הוא לשון חשיבות אנשים ותיקים וכשרים:
2ובמדרש משל למטרונה שהיו לה שלשה שושבינים אחד ראה אותה בשלותה ואחד ראה אותה בחופזה ואחד ראה אותה בנוולה, משה ראה אותה בשלותה ואמר איכה אשא לבדי, ישעיה ראה אותה בחופזה ואמר איכה היתה לזונה, ירמיה ראה אותה בנוולה ואמר איכה ישבה בדד ע"כ. יש לדקדק הואיל שמשה ראה אותה בשלותה למה אמר איכה, וכן ישעיה, ירמיה שראה נוולה וכשלונה יש לו לקונן, אבל משה וישעיה מה להם לקונן. אלא משה ראה אותה בשלותה וראה שאין אותה שלוה עומדת להם לא מינה ולא מקצתה וראה שעתידין לבא עליהם כמה צרות צרורות אחר שהיו בשלוה הגדולה קבלו התורה על ידי ענני כבוד בזכותי מן יורד להם מן השמים הבאר הולך עמהם שכינה עם חילותיה שוכנת ביניהם ואין זר ביניהם ואחר כל זה יבאו האויבים ויהרגו מהם כמה וכמה וישרפו בית אלהיהם ויגלום מארצם שתכלית יציאתם מארץ מצרים הוא לתת להם א"י ולא עמד זכותי להם, א"כ יש לי לקונן ולומר אירה אשא לבדי שמן הראוי זכותי יעמוד להם, ולח עמד מרוב עונותם של ישראל, לזה אמר איכה אשא לבדי זכותי לבד היה ראוי להגן אלא רבוי העונות לא הניחו לי להגן, א"כ יש לי לקונן מעתה. וכן ישעיה ראה אותם שהן כלים ושותים ופוחזים ואין רואים מה שעתיד לבא עליהם והמשילם לאשה המזנה תחת בעלה מרוב עושר ומרוב אכילה ושתיה ואינה רואה שאח"כ ידע בעלה ויפשיטנה ערומה ויגרשנה אחר כמה הכאות ואחר כמה עינויים בא ירמיה וראה בעין אמר אם משה וישעיה שלא ראו בעין אלא במראה הנבואה קוננו אני שראיתי בעין יש לי לקונן ג' קינות אחת נגד קינת משה ואחת כנגד קינת ישעיה ואחת שלי. ולא די בזה עד שאמר קינה משולשת ואמר אני הגבר ראה עני, הם במראה הנבואה ואני בעין: