שפתי כהן על התורה, דברים א:טו

1ואקח את ראשי שבטיכם. מיד כמו שאמרתם. ולקחתי מהראשים, לא כמו שעלה בדעתכם. ואמר ואקח ולא אמר ואשים כמ"ש שום תשים עליך מלך, אמרו במדרש שלקחם בדברים לפי שפחדו שלא ילקו על ידם של ישראל שהרי משה לקה על ידם, לזה לקחם בדברים ואמר לכם אשריכם על מי באתם להתמנות על בני אברהם יצחק ויעקב בני אדם שנקראו אחים ורעים כרם חמד ונחלה וצאן מרעיתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה וכל לשון חבה ע"כ:

2ואתן אותם ראשים. במדרש אמר להם משה ראשים במקח ראשים בממכר ראשים במשא ומתן ראשים בכניסה ראשים ביציאה נכנס ראשון ויוצא ראשון ראשים עליכם שיהיו מכובדים עליכם. ואשימם בראשיכם, א"ל משה אם אין אתם נשמעים להם אשמם תלוי בראשיכם למה הדבר דומה לנחש שאמר הזנב לראש עד מתי אתה מהלך תחילה אני אלך תחילה, אמר לו לך תחילה, הלך ומצא גומא של מים והשליכו לתוכה מצא קוצים והשליכו לתוכן, מי גרם לו על שהלך הראש אחר הזנב, כך כשהקטנים נשמעים לגדולים הן גוזרין לפני הקב"ה והוא מסכים על ידם, ואם הגדולים הולכים אחר הקטנים הם נופלים, כשישראל נשמעים לגדוליהם ואין גדוליהם עושים צרכיהם אשמם תלוי בראשיהם של הגדולים, ואם לא תלוי בראשי עצמן, וכשאין הגדולים עושים צרכיהם מה כתיב ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו ע"כ. אם כן ראשים אם אתם נשמעים להם והם עושים צרכיכם הם ראשים, ואם לאו הם רשים שחסר האל"ף האחד אינו מסכים עמהם אלא הם רשים וחסרים מכל טוב. ראשים בגימ' אתקן, כל מה שאתה עושה, ואם לאו חסר א' בגימ' תקן אתה אם תוכל, כי ודאי לא תוכל אדרבא ינתק הכל, תקן למפרע נתק:

3שרי אלפים וגו'. היה לו לומר שרי עשרות שרי חמשים שרי מאות שרי אלפים כי כן דרך המנין מלמטה למעלה. אמרו במדרש שאם היה אלף תתקצ"ט חסר א' נתפש שר האלף, וכן שרי המאות שאם היו צ"ט חסר אחד נתפס שר מאות, וכן שרי עשרות ע"כ. כוונתם לומר שאם לא הגיע לאלף לא יאמר שר האלף אין העון עלי אלא על שר המאות אלא הוא נתפס עליהם, וכן שר המאות שאם היו קצ"ט ולא הגיעו למאתים הם מכלל המאות, ולזה אמר שרי אלפים שרי מאות לומר שפעמים שר האלף נתפס על שני אלפים כגון אם היו תתקצ"ט כל עוד שהוא גדול משו מאה, כדאיתא בגמרא ההיא אתתא דאתת לקמיה דמר שמואל ולא אשגח בה א"ל רב יהודה לא אית ליה למר אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה, אמר שיננא רישך בקרירי, פירוש שמואל היה רבו של רב יהודה ואמר לו שאין עליו מזה העון כלום, רישא דרישך פירש מר עוקבא בחמימי שהיה רבו של מר שמואל והיה דיין, לזה בחמימי פירוש עליו זה העון, הרי כשיש מופלג אחד מחבירו הוא נתפס על חבירו, כן כאן שר האלף נתפס על המאות ועל שרי המאות, וכן שר המאות על שרי החמשים ועל החמשים וכן שרי העשרות, לזה לא התחיל משרי עשרות: