שפתי כהן על התורה, דברים א:כד

1ויפנו ויעלו ההרה. כי כן צוה להם משה שא"ל עלו זה בנגב ועליתם את ההר:

2ויבאו עד נחל אשכול. רז"ל אמר שנקרא על שם העתיד. או נאמר נחל אש כל, שנחלנו אש שבאה וכלתנו, שעל ידה כלינו במדבר ועתידין להפיל אש בבית המקדש מן השמים, שנאמר ממרום שלח אש, ולשרוף את בית המקדש שהיה כלול מכל, זהו אש כל:

3וירגלו אותה. שעל ידם הלכו ברגליהם, כי אילו לא עשו כן היו עדיין ענני כבוד מוליכין אותם כמו שעתיד להיות, כמו שאז"ל על פסוק וכיונים אל ארובותיהם, כמו שכתבנו פרשת בהעלותך על פסוק ובהאריך הענן. עיין שם המאמר ארוך, ובסוף אמר אמר רב נחמן מה שהיה הוא שיהיה כשם שנטל הקב"ה את ישראל ממצרים בענני כבוד שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים כך הוא עושה לעתיד, אם כן אילו לא היה עון המרגלים שהניחו ענני כבוד והלכו ברגליהם שנאמר וילכו ויבאו והם סבבו שאפילו לראות את פני ה' שלש רגלים בשנה היו הולכים ברגליהם, אם כן וירגלו אותה שהם היו סיבה שהולכים לה ברגליהם: