שפתי כהן על התורה, דברים א:ג
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 1:3
Open in the reader →1ויהי בארבעים שנה וגו'. וי על מה שהיה בשנת הארבעים שאבדו אבידה גדולה שמת בה משה שאבדו ג' מתנות הבאר וענני כבוד והמן ובמיתתו של משה כאלו מתו אהרן ומרים, כמו שאמר ז"ל על פסוק ואכחיד שלשת הרועים בירח אחד וכי בירח אחד מתו והלא בשנה אחת מתו אלא מתה מרים נסתלקה הבאר וחזרה בזכות משה ואהרן, מת אהרן בטלו ענני כבוד וחזרו בזכות משה, מת משה בטלו שלשתן, א"כ ראוי ליליל ולומר וי. ואמר בארבעים שנה ולא אמר בשנת הארבעים לומר שכל מה שהרויחו במ' שנה אבדו עתה בשנת הארבעים, וי על השנה וי על החודש וי על היום:
2דבר משה אל בני ישראל אמר להם לא שח"ו עליכם יש לי שום שנאה לפי שלקיתי על ידיכם ולזה אני מדבר לכם דברים קשים, כי אני שמרתי צוויו של מקום שאמר לי בארץ מצרים שאתנהג עמכם בנחת, שנאמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל אז"ל שצום להנהיגם בנחת ולסבול אותם ואמר לו בני סרבנים הם טרחנים הם על מנת כן ואני קבלתי עלי הצואה ואיני זז ממנה, ואיני מוכיח אתכם אלא מרוב אהבה. וכן אמרו ז"ל אוהבו של אדם מוכיחו כדי שישמור עצמו, אבל שונאו אומר לו אל תירא כדי להפילו, זהו שאמר הכתוב אומר לרשע צדיק אתה יקבוהו עמים יזעמוהו לאומים, וכתיב ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב, אלא כל מי שיודע שחבירו רשע ומחניף לו ואומר לו צדיק אתה ראוי שיבאו עליו כל קללות שבתורה, אבל מי שמוכיח חבירו שיחזור בו נוטל ברכות שנאמר ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב, לזה אני מוכיח אתכם כדי שתקבלו ברכות שנאמר ועליהם תבא ברכת טוב: