שפתי כהן על התורה, דברים א:מה
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 1:45
Open in the reader →1ותשובו ותבכו לפני ה' ולא שמע ה' בקולכם. היה לו לומר ולא שמע בכייתכם מהו בקולכם. אלא אותה בכיה לא היה לה סיבה לבכות והם היו עושין לה סיבה והתעוררות, כמו שאמרו במדרש על פסוק ותרגנו באהליכם מלמד שהיו יושבים בתוך אהליהם בוכים ומבכים, היו נוטלים את בניהם ואומרים להם אוי לכם סגופים למחר צולבים מכם למחר הורגים מכם ושובים מכם, נוטלים בנותיהם ואומרים להן אוי לכם דוויות אוי לכם סגופות למחר הורגים מכם למחר שובים מכם ומעמידים מכם בקלון ע"כ. לזה לא קראה בכיה לפי שהיא חנם, שאין להם על מה לבכות, וכן אמר פרשת שלח לך ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם, היל"ל ותשא כל העדה את קולם ויבכו מהו ויתנו, הקול אינו ניתן, אלא היו מעוררים והיו מתחילים בנגון הקינה והיו מוסרים להם החן והנגון כדי לבכות על אותו החן, ולזה ותשא כל העדה ובבכיה לא אמר העדה אלא ויבכו העם, זהו שאמר נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה, לזה אמר כאן ולא שמע ה' בקולכם ולא בבכייתכם. ואמר ולא שמע ולא האזין כנגד מקדש ראשון ומקדש שני שנחרבו ליל תשעה באב ולא הועילה תפלתם, כמו שקונן עליהם ירמיה סכותה בענן לך מעבור תפלה, ורש"י ז"ל פירש ולא האזין אליכם כביכול עשיתם מדת רחמיו כאלו אכזרי: