שפתי כהן על התורה, דברים א:ה

1בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה. הואיל הכניסם באלה כמו ויואל שאול ועוד הואיל כמו הנה נא הואלתי פירוש רציתי שרצה משה להכניסם באלה על ידו ולא על יד הקב"ה, שאם יהיה ע"י הקב"ה אם יעברו עליה אין להם תקנה, דור המדבר לפי שעברו על דבורו ספו תמו, לזה רצה משה להכניסם באלה ולומר להם משנה תורה ועשרת דברות שאם יעברו עליה יהיה להם תקנה לפי ששמעוה מבשר ודם.. ולמה בארץ מואב, לומר להם שאע"פ שהוא מאיים עליהם בכל האלות ובכל הארורים שבפרשת כי תבא, עם כל זה לא יפחדו שהרי המואבים החטיאו את ישראל ונפלו בסיבתם כ"ד אלף ועם כל זה צוה עליהם שלא לקחת ארצם שנאמר אל תצר את מואב לפי שהם מזרע לוט בן אחי אברהם אתם שאתם מזרעו של אברהם לא כ"ש:

2ורבינו בחיי ז"ל כתב על דרך המדרש בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת התורה נדרשת במ"ט פנים טמא ובמ"ט פנים טהור שמנין מואב, וכן הוא אומר דודי צח ואדום כלומר כ"ד ספרים שהם כמנין דודי הם נדרשים מ"ט פנים לימין ומ"ט לשמאל כמנין צ"ח זהו צח ואדום, וזהו שכתוב וכמטמונים תחפשנה, מ"ט מונים, מלשון עשרת מונים ע"כ:

3ואמר באר את התורה הזאת לאמר, מאי לאמר לאמר להם לישראל, שכל מי שיכול לעשות ביאור על התורה יעשה שכולם קבלו בסיני, כמו שאמרו ז"ל אפילו מה שתלמיד ותיק אומר בפני רבו הכל קבלו בסיני, אם כן אם יעשה ביאור על התורה אינו שלו אלא כפי מה שקבלה נשמתו והכל הלכה למשה מסיני כי משה הוא כלל כל ישראל ה' אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה. זו הקדמה למה שגרמו במרגלים שסבבו רעה לעצמן ולמשה, כמ"ש ויקצוף וישבע לאמר אם יראה איש וגו' גם בי התאנף ה', ואמר עתה ראו מה גרמתם. ה' אלהינו דבר אלינו, אמר בלשון רבים מה שלא אמר כן בכל משנה תורה שאומר ה' אלהיך וכאן אמר ה' אלהינו, לומר שה' היתה כוונתו להכניס לארץ יחד כולנו, כי מרוב חבתו בנו אע"פ שנתן לנו התורה ואם נכנס לארץ כל אחד יתעסק איש בכרמו ואיש בשדהו ואיש בתאנתו ועם כל זה אמר לנו רב לכם שבת בהר הזה, ולא ישבו כי אם י"ב חודש חסר עשרה ימים שהרי בר"ח סיון חנו שם ולא נסעו עד עשרים באייר, והיכן דבר, שנאמר ויהי בשנה השנית בעשרים בחודש נעלה הענן ויסעו בני ישראל, א"כ אותה עליה שעלה היא לאמר רב לכם. ואמר רב שישבו שם רב אע"פ שהיו לומדים שם התורה ומסר לנו כל תחומי ארץ ישראל ובאי זה דרך קצרה נלך. זהו ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר וכו' עד הנהר נהר פרת מה שלא זכו אח"כ כי לא ירשו אלא עד עבר הירדן לבד, ומרוב חבתו אמר ראה נתתי לפניכם את הארץ, לא אמר נתתי לכם אלא לפניכם, את לרמוז על השר של ארץ ישראל שהפילו לפניהם: