שפתי כהן על התורה, דברים א:ט
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 1:9
Open in the reader →1ואומר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם. לפי שאמר פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר וגו' שנתן לי ולכם את כל הארצות, לזה אמר לא אוכל לבדי שאת, עתה שאתם בקבוץ אחד במדבר יש בידי יכולת להנהיג אתכם, אבל כשתכנסו לארץ ישראל ותתפזרו כל אחד לנחלתו לא אוכל. רבינו בחיי ז"ל כתב בעת ההיא לאמר ע"י יתרו שאמר לו והקב"ה הסכים על ידו ע"כ. מלת לאמר הכריחות לפרש כן:
2ועל דרך המדרש אמר משה לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הקב"ה, וכי אפשר שלא היה יכול משה לדון את ישראל אדם שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים והוריד להם את המן והגיז להם את השלו ועשה להם נסים וגבורות ולא היה יכול לדונם. אלא כך אמר להם ה' אלהיכם הרבה אתכם על גבי דייניכם שהיו דייני ישראל שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות שבע רבוא ושמונת אלפים ושש מאות, א"כ זהו לאמר, שמרבוי הדיינים שהרבה אתכם מלשון רבי המלך פירוש שהגדיל אתכם עד שלא אוכל אני לבדי שלא מדעת קוני שאת אתכם, ויהיה פירוש לאמר מלשון האמרה ועלוי, כמו את ה' האמרת היום, וכן אמר ה' אלהיכם הרבה אתכם שהוא מלשון מעלה: