שפתי כהן על התורה, דברים י:כ
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 10:20
Open in the reader →1את ה' אלהיך תירא. אז"ל את לרבות תלמידי חכמים. זהו במורא, אבל בעבודה אותו תעבוד, ולזה לא אמר ואותו בוא"ו אלא אותו בלא וא"ו שאינו חוזר לעיל. מ חסר י כאילו אמר את וא"ו שהוא אח"ד, תעבד חסר כתיב, לומר לא כמו הכומרים שהן אדוקים יומם ולילה אחר תועבתם, כי לא תהו בראה, אבל יהיה דבקות מחשבתך בשעת מלאכתך בו. ארז"ל ובו תדבק וכי אפשר לידבק בשכינה והא כתיב כי ה' אלהיך אש אוכלה. אלא זה המשיא בתו לתלמיד חכם או עושה פרקמטיא לתלמיד חכם. ואפשר עוד לומר ובו תדבק שאם אתה עובד אותו וכל מחשבתך בו יזדכך גופך עד שיהיה באפשרות שתדבק בו, ולזה לא אמר ובו הדבק אלא תדבק לעתיד ותהנה מזיו השכינה, זהו ובשמו תשבע תשבע ותשמח מזיוה של שכינה, ובשמו בגימ' ושמח, וכאילו אמר ובו תדבק ותשמח ותשבע מהשבעתו. יראה כי רמז כאן ד' דברים, מורא ועבודה ודבוק ושבועה, כנגד ד' אותיות הוי"ה, מורא נגד ה' אחרונה ששם היא היראה כנגדה, ועבודה נגד הוא"ו, אתו תעבוד את וא"ו תעבד, ועל זה רמזו ז"ל איזו היא עבודה שבלב זו תפלה שצריך לחבר עבודה עם לב. והדבוק בה' ראשונה שהיא צרור החיים ואז יהיה שמו שלם עמו, שבחבור הה"א מתחברת היו"ד ואז יאירו שבעת הנרות והבן. וזהו הוא תהלתך והוא אלהיך, הוא תהלתך בה"א ראשונה ששם היא התהלה והיו"ד כלולה בה"א, והוא אלהיך ה"א אחרונה והוא"ו כלולה בה, אשר עשה חת הגדולות הוא על ידי הבינה, ואת הנוראות, על ידי המלכות, כי על ידי שניהם היתה יציאת מצרים שנאמר וחמשים עלו בני ישראל, על ידי החמשים שהוא הבינה, ונאמר וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים, הוא המלכות שהיא נקראת מלאך, המלאך הגואל, וזהו שהבטיחו הקב"ה ליעקב ואמר אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך, ב"פ אנכי, ולזה בע' נפש ירדו אבותיך שירדה עמהם השבעה, ולזה היה בהם הרבוי, וז"ש ונשב במצרים ימים רבים, לומר אחר שהיתה עמנו שכינה עילאה ותתאה זהו ימים מ"י וי"ם, רבים, נעשו רבים, כמו רבי המלך לשון גדולה ומעלה, וכן ארז"ל ויהי שם לגוי גדול מלמד שהיו ישראל מצוינין שם לגוי גדול, ולזה היה הרבוי ששה בכרס אחד שהוא בהסכמת הששה העליונות עם הכרס. ועתה שמך ה' אלהיך ככוכבי השמים לרוב, לרב כתיב שהם מביטים על הכוכבים כמו שאמר לאברהם הבט נא השמימה וספור הכוכבים, ואז"ל אין הבטה אלא מלמעלה למטה מלמד שעילהו על הכוכבים: