שפתי כהן על התורה, דברים יב:יא
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 12:11
Open in the reader →1והיה המקום אשר יבחר ה' וגו', כתב רבינו בחיי ז"ל על שם הרמב"ם ז"ל בספר המורה ז"ל, העלמת המקום היה לג' ענינים, האחד אילו ידעו האומות כי שם התפלה מקובלת והקרבנות שם לרצון ירצו כל אומה ואומה להחזיק בו ותרבה המריבה ביניהם והמלחמה בין האומות, והשני כי הכנענים יושבי הארץ אילו היו יודעין שישראל עתידין לירש את ארצם ולעבוד את השם ית' ולהקריב קרבנותיהם באותו מקום היו משחיתים אותו בכל מה שהיו יכולין. והשלישי כי היו השבטים מריבין זה עם זה כל אחד ואחד מבקש שיהיה המקום בנחלתו ותפול מריבה ומחלוקת ביניהם כמו שנפלה בבקשת כהונה. ולכך העלים וסתם הכתוב המקום הזה ולא פרסמו, ואין צריך לומר האומות כי אפילו ישראל לא ידעוהו, כי אע"פ שידעו הכל מעלתו של הר המוריה לא היו יודעין כי הוא המקום אשר יבחר ה' ע"כ:
2ואפשר עוד לומר שמה שנעלם המקום כדי לחבבו בעיניהם וכדי לתת להם שכר על כל דבור ודבור, כמו שאמר לאברהם על אחד ההרים ולא פירש לו איזה הוא, ודע כי ארבעה פעמים אמר המרום אשר יבחר ה', ואמר קידם לא תעשון כן לה' אלהיכם כי אם אל המקום אשר יבחר ה מכל שבטיכם והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם וגו', אחר כך אמר ועברתם את הירדן וגו' והיה המקום אשר יבחר ה' שמה תביאו גו', אחר כך אמר השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום כי אם אל המקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך, אחר כן אמר לא תוכל לאכול בשעריך כי אם לפני ה' במקום אשר יבחר ה' וגו'. ואפשר שכאן רומז על ארבעה בתים בית ראשון ובית שני ומשכן שילה ובית שיבנה במהרה בימינו אמן, והקדים ואמר ונתצתם את מזבחותם וגו' לא תעשון כן לה' וגו', לומר שלא יגרמו במעשיהם שינתץ בית ה'. כי אם אל המקום אשר יבחר ה' מכל שבטיכם זה בית ראשון שלקח דוד דמיו מהשבטים ונתן לארונה היבוסי, שכן כתיב בדברי הימים ויתן דויד לארונה שש מאות שקלי זהב, וכתיב בשמואל ויקן דוד את הגורן בשקל חמשים, הא כיצד חמשים מכל שבט ושבט י"ב שבטים. ועברתם את הירדן, מוטעם ועברתם רמז למרחוק שהיא העברה שניה, כמו שאז"ל עד יעבור עמך ה' אלו עולי מצרים עד יעבור עם זו קנית זו העברה שניה של עולי בבל שהיה ע"י עזרא והניח לכם מכל אויביכם מסביב וישבתם בטח, שבבית שני כשעלה עזרא נתקבצו עליו למנעו שנאמר ויהי כאשר שמע סנבלט החורוני והערביים והעמונים והאשדודים שעלתה ארוכה לחומת ירושלים כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד ויקשרו כולם יחד לבא להלחם בירושלים ולעשות תועה וגו' ויפר ה' את עצתם ונשב כולנו אל החומה איש אל מלאכתו וגו'. שמה תביאו וגו' ושמחתם לפני ה' אלהיכם, בבית ראשון לא אמר אלא ושמחתם בכל משלח ידכם ולא אמר לפני ה', לפי שבית ראשון היה שם השכינה והיה לו מורא גדול, ושמחה זו היא שמחת בית השואבה, ובית שני חסרה השכינה. אתם ובניכם וגו' והלוי כי אין לו חלק ונחלה, ולעיל לא נזכר הלוי לפי שעזרא קנסם שלא יתנו להם מעשרות, למען יחזקו בתורת ה', שמהם יוצאה הוראה לישראל, שנאמר יורו משפטיך ליעקב, ולפי שעזרא גזר עליהם לזה נרמז כאן ולא לעיל. השמר לך פן תעלה עולותיך כי אם אל המקום אשר יבחר ה', זה משכן שילה שעמד שלש מאות ושבעים שנה חסר אחת, שמת שמואל וכשמת שמואל נחרב ותביאהו בית ה' שילה, כתיב שלו לומר שלו היה שכל זמן שהיה קיים לא נחרב ועמד בזכותו וכשמת נחרב. ולפיכך כשהיה המשכן בגלגל היו מקריבים בבמות, לזה אמר השמר לך פן תעלה בכל מקום כי אם במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך זה שילה, שלו היה מכל ישראל, וש"ס תעשה בגימ' שלו, ונרמז משכן שילה בסוף והוא היה ראשין כבר ידעת כי התורה היתה כתובה על סדר תשר"ק ונתנה למשה על סדר אבג"ד נמצא ראשון אחרון. ובמדרש כי אם לפני ה' תאכלנו זה שילה, במקום אשר יבחר ה' זה ירושלים: