שפתי כהן על התורה, דברים יג:ז

1כי יסיתך אחיך בן אמך, אחד שאמר שבענין מ"ז לא ישמע לנביא שהיה בחזקת נביא כמו שאמרנו אפילו שיביא אות ומופת, הוצרך לומר אלו שהן קרובים אליו, לומר שלא יהא ניסת להם לומר אלו הם קרובים אין בלבם להרע לו כמו שאמר בספרי כי יסיתך אחיך זה אח מאב, בן אמך זה אח מאם, או בנך או בתך או אשת זו ארוסה, חיקך זה נשואה, או רעך זה גר, אשר כנפשך זה אביך, מנה כאן אחד קרובים ואחד גר, פירוש נכרי שאינו קרוב, לומר כנגד הקב"ה אין הקורבה נחשבת והרי הוא כגר, וכן אמר בבני לוי והרגו איש את אחיו, וכה"א האומר וגו' ואת אביו לא ידע ואת בניו לא הכיר. ואיך אפשר שהקרובים מסיתים, ובפרט בנך, לזה סמך ובערת הרע מקרבך, לומר שמחמת ההרהור בשעת הזיוג יצאו אלו הרשעים, וכן יצאו אנשים בני בליעל מקרבך, יצאו ממש, לזה ובערת הרע מקרבך, מהקרבים שלך בשעת הזיווג קודם כדי שלא יצאו אלו ממך, ויתלה החטא באבותם, זהו שאמר אשר לא ידעת אתה ואבותיך. בסתר לאמר, לא די ההסתה אלא לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים, שאומר אין רואה ואין משגיח. לאמר נלכה, הוא אומר לך שהוא הולך ולא ישוב, אשר לא ידעת שאין אתה יודע. יסיתך, בגימ' ת"ק שמוציאך מן העולם מהלך ת"ק שנה, זהו מקצה הארץ ועד קצה הארץ, זהו כי בקש להדיחך מן העולם ולהניחך בתוך כף הקלע. ובמדרש אשר לא ידעת אתה ואבותיך, דבר זה גנאי גדול הוא הוא לך שאפילו העכו"ם אין מניחים מה שמסרו להם אבותיהם וזה אומר לך עזוב מה שמסרו לך אבותיך לא תאבה לו, כנגד מה שאמר אחיך בן אמך כנגד האחים, לא תאבה לו לא תהא תאב לו ולא תאהבנו, וכנגד הבן והבת אמר ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו נגד האשה שדרכו לחוס עליה ובפרט אם יש לו בנים ממנה ולא תחמול כנגד הגר כי ודאי לפי שהיא רחוק ממנו לא יחמול, ולזה לא אמר עליו, וכנגד האב אמר ולא תכסה, לפי שאמר ערות אביך לא תגלה כנגד זה אמר ולא תכסה, כי הרוג תהרגנו, כי הרג כתיב, זה הרגך כי המחטיא את חבירו הוא יותר מהורגו לזה תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה וגו'. או כי הרוג תהרגנו הרבה הריגות הוא חייב שהסית להחטיא את חבירו וסתר פנים השים, וחשב בלבו לעבוד ע"ז, ואומר למען תפוס את בית ישראל בלבם, כי הם נתפסים על המחשבה של ע"א כ"ש שאומר בפה נלכה ונעבדה וגו', לזה הרוג, ואין שומעין למסית שום טענה ולא דרישה ולא חקירה כמו במדיח כי שם כבר נעשית התועבה: