שפתי כהן על התורה, דברים טו:יח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 15:18
Open in the reader →1ולא יקשה בעיניך וגו', חזר לענין ראשון שאמר ובשנה השביעית תשלחנו חפשי, ומה שהפסיק בפסוק והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך, לומר שאי אפשר לשום אדם לומר כן שיניח עבודת השי"ת ולעבוד ב"ו, אבל אם יאמר לזה שם זה הענין באמצע ולא בסוף ויחתום בו, ואמר ולא יקשה בעיניך בעינך כתיב לומר אפילו בעין אחת, ואמר בשלחך על הענקה לא יקשה לו כמו על השלוח שהיתה כל מלאכת הבית על ידו ונתברך הבית בגללו, ובעל הבית יושב על מי מנוחות בלי עמל וטורח, על זה יהיה הקשוי, לזה אמר לא יקשה, כי הקב"ה ישלח לך ברכתו משנה על מה שעבדך באלו השש ישלח הברכה בשעה אחת, ועל מה שהיית יושב במנוחה ומתה צריך אתה שתטרח בעצמך, ג"כ לא יקשה, כי יברכך ה' בכל אשר תעשה אין צריך שתטרח אלא איזה דבר שתעשה ה' ישלח הברכה במועט כבמרובה, ולא תהיה יושב ובטל אלא לבד אתה תתחיל והקב"ה גומר על ידך: