שפתי כהן על התורה, דברים טז:ב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 16:2
Open in the reader →1וזבחת פסח לה'. לא תהיה הזביחה כדי לאכול בשר צלי כמו שאמרו ז"ל על פסוק כי ישרים דרכי ה' וגו' לשני בני אדם שצלו את פסחיהם אחד אכלו לשם מצוה ואחד אכלו לשם אכילה גסה, זה שאכלו לשם מצוה נאמר עליו וצדיקים ילכו בם וזה שאכלו לשם אכילה גסה נאמר עליו ופושעים יכשלו בם, שהכל הולך אחר הכונה. וה"ה לכל חודש ולכל שבוע ולכל יום שיש בהם מצות שימתין להם ויאמר אימתי יבא אותו היום או אותו שבוע או אותו חודש, כמו יום ראש השנה ויום כפור יום סוכה יום שבת. ואקיים מצות שבו:
2עוד את חג המצות תשמור. אין שמירה אלא מקום שיש פחד, ועתה שעבר הסתיו והתחילו ימי הקיץ ונתבשלה התבואה והם ימי שקט ובטחה יבא לבעוט, מאחר שעברו ימי הדין, כמאמר רבא דאמר קשי עלי יומא דעיבא כיומא דדינא לזה אמר שמור שלא תבעוט, וכן אמר את חג המצות תשמור, הזכיר בו שמירה מה שלא אמר כן בשאר מועדים, כי בחג השבועות הוא מתן תורה ונתנה באימה ויראה ברתת בזיע ודאי שאין בו בעיטה, ובפרט אם ליל השבועות לא יישן כל הלילה כמנהג הבעלי תורה וכמאמר הזוהר, ודאי שלא יבעוט, ובחג הסכות גם כן אין בו בעיטה כי הוא חודש של אימה ויראה מהדין שבו, וראש השנה וכפור לא יבעוט, ויצא לסוכה להסתופף בצלו של הקב"ה אין צריך שמירה, מה שאין כן בחג המצות, לזה בחג המצות מזכיר שמירה, ולזה נוהגים כל ישראל לקרוא משלי ופרקי אבות, האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מלי דאבות, לזה אחר שאמר ועשית פסח וגו' אמר וזבחת פסח, בא לרמוז על זביחת היצר, לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני, לא לחם פנק לחם חמודות. כי בחפזו"ן, נוטריקון חטאת פתח זד ויהיר נוטר, שהוא היצר, שלפתח חטאת רובץ, זהו יצאת מארץ מצרים, מהבטן שהוא שם במצור, ויצא עמו, וצריך להשמר ממנו, זהו למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ולא יראה לך שאור שהוא היצר שהוא שאור שבעיסה, בכל גבלך כתיב שהיא העיסה שנגבלת שבעה ימים, שהן חיי האדם ימי שנותינו שבעים שנה, ולא ילין מן הבשר עד בקר, קבר. וכל מה שאמרתי רמוז בזוהר פרשת תצוה דף קפ"ב ע"ב ז"ל ת"ח האי איהו רוגזא דאיהו ע"ז סטרא אחרא דבעי בר נש לאסתמרא מיניה ולאתפרשא מעלוי ועל דא כתיב אלהי מסכה לא תעשה לך לך לאבאשא גרמך, וכתיב בתריה את חג המצות תשמור תשמור דא סטרא דקדושה דבעי בר נש לנטרא ליה ולא יחלף ליה בגין סטרא אחרא ואי יחלף ליה האי איהו מסאיב וסאיב לכל מאן דקריב בהדיה, את חג המצות תשמור האי איהו אתר דאקרי שמור ובגין כך כתיב תשמור. שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך, שבעת ימים אלין לאו אינון כז' ימים דסכות דאינון עילאין ואילין תתאין, ות"ח כתיב אלהי מסכה לא תעשה לך וכתיב בתריה את חג המצות תשמר, מאי האי לגבי האי אלא הכי אוקמוה מאן דאכיל חמץ בפסח כמאן דפלח לע"ז איהו, ת"ח כד נפקו ישראל ממצרים נפקו מרשו דילהון מרשו אחרא מההוא רשו דאקרי חמץ נהמא בישא וע"ד אקרי ע"ז, ודא איהו רזא דיצר הרע, ואקרי אוף הכי שאור ודא איהו יצר הרע דהכי איהו יצר הרע לבר נש כחמירא בעיסה, עאל במעוי דבר נש זעיר זעיר ולבתר אסגי ביה עד דכל גופא אתערב בהדיה, ודא איהו ע"ז. ועל דא כתיב לא יהיה בך אל זר, ודא את חג המצות תשמור ע"כ: