שפתי כהן על התורה, דברים כד:יט
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 24:19
Open in the reader →1כי תקצור קצירך בשדך, אמר קצירך בשדך ולא אמר קציר בשדה, לא תאמר כמה טרחתי עד שבא לעידן קצירה וכמה עשיתי גדרים וסייגים ושמתי שומרים ואחר כל הצער אניח עומר בשדה, לזה אמר כי תקצר כתיב, תקצר לשונך מלומר כן, אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו, אילו לא היה הקב"ה שנתן לך כח לחרוש ולזרוע והוריד לך גשמים וכי היה בא לכלל קצירה, עתה שבא לכלל קצירה אתה אומר שהוא קצירך ואתה אומר שהוא שדך, לא תאמר שדך אלא ושכחת עומר בשדה לא בשדך לא תשוב לקחתו אלא לגר יהיה, לא מיבעיא ליתום ולאלמנה, ואפילו שיהיה כדברך שאתה עמלת בו וגדלתו תניחהו למען יברכך ה' בכל מעשה ידך, לזה אמר כאן בכל מעשה ידך ולא אמר כן בחביטת הזית ובבצירת הכרם, כי אינו טורח בזית ובכרם כמו שהוא טורח בשדה שחרש וזרע וקצר ועמר, וכן כי תחבוט זיתך לא תחשוב שהוא שלך, וכן כרמך לא תחשוב שהוא שלך, שאם תחשוב כן לגר ליתום ולאלמנה יהיה, לזה לא אמר יהיה, וארז"ל לא תשוב לקחתו למען יברכך, אע"פ שבאה לידו שלא במתכוון ק"ו לעושה במתכוון, מכאן לנפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה הוא מתברך עליה. ואמר לא תפאר אחריך, לא תתפאר על העניים, כמו שכתב בחיי ז"ל על פסוק רב אדם יקרא איש חסדו וגו':