שפתי כהן על התורה, דברים כו:ה

1וענית. אמר בזוהר שפירושו הוא עדות כמו לא, תענה ברעך, שקר ענה וגו'. והענין הוא לפי שאמר כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו, א"כ בהכרח נתנה מאחר שיש שבועה, לזה אמר השבועה היתה לאבותינו, ומאחר שנתנה ליעקב ירד למצרים וגר שם והיה שם לגוי גדול עצום ורב, ועשה יאוש מהארץ כי הרעו לנו המצרים, ואילו היה לנו ארץ היה לנו לחזור לארצנו, אלא שצעקנו אל ה' ושמע קולנו וראה ענינו והוציאנו משם והביאנו אל המקום הזה, ויתן לנו עתה מחדש לא מחמת השבועה, ועתה הנה הבאתי את פרי האדמה אשר נתן לי לא לאבותי אלא לי, כי בכל שנה ושנה היא נתונה לי, מחדש מאחר שאין שום הכרח בנתינה ואין שבועה, הוא יכול ליטלה ממני, או למונעה שלא תוציא פירות, ואם אינה מוציאה פירות כאילו לא נתן שום דבר, כי לזה היתה תכלית נתינתה לאכול מפריה ולשבוע מטובה, א"כ הואיל והוציאה פירות והבאתי אותם בזה, אני מאמין שבכל שנה הוא נותנה לי מחדש:

2ועל דרך המדרש הנעלם דורש פרשה זו על פטירתו של אדם, ואמר והיה כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה, ששם היא הנחלה ושם היא המנוחה, ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארץ, שהן המצות שעשה בזה העולם, ושמת בטנ"א בגימ' בכל"י, שיקבצם כולם בקבוץ אחד שמסדרם קודם צאתו מן העולם, כמו שאז"ל על פסוק לא. ירעיב ה' נפש צדיק, שמזכירים אותו כל מה שלמד וכל מצוה שעשה, ובאת אל הכהן, שהוא מיכאל שמקריב נפשות הצדיקים על מזבח עליון, זהו ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה'. וענית ואמרת ארמי אובד אבי, שהוא היצר אבד אבי שהוא אדם הראשון ועל ידו נקנסה מיתה על כל הבריות, וירד מצרימה, למקום המצירים והמדיחים שהוא זה העולם:

3עוד אבד אבי. הוא על הגוף, וירד מצרימה שהוא זה העולם, ויגר שם במתי מעט בתחלה בזמן בחרותו לא היה לו כל כך מצות, ויהי שם לגוי גדול, גדול בתורה גדול במצות, עצום ורב וירעו אותנו המצירים והמסטינים, כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, והאברים החומריים ויתנו עלינו עבודה קשה בתאוות הגופניות הגשמיות. ונצעק אל ה', היינו צועקים אל ה' שיסייענו להתגבר עליו, וישמע ה' את קולנו וגו' ויוציאנו ה' ממצרים, מבין אותם המצירים שהן ד' יסודות שהיו מצירים אותי כמו שייסד הפייט, ילידי ביתי ארבעה, איש לעברו תעה, לא ידעו שבעה. איש באחיו נלחמו, לא רבים יחכמו, חלק לבם עתה יאשמו על דעת אחת לא ימשכו. ובעצה אחת לא יתמכו, על ארבעת רבעיהם בלכתם ילכו. זה לחתות אש מיקוד יאבה. וזה לחסוף מים מגבא חלפו עם אניות אבה. זה ישאף רוח כתנים וזה חופר גומץ לקינים, ויפנו אלי עורף ולא פנים. וכנגד אלו הארבעה אמר ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה, ובזרוע נטויה ובאותות ובמופתים. ובמורא גדול זה גלוי שכינה, כמו שארז"ל כי לא יראני האדם וחי, אבל בשעת מיתתו הוא רואה, ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת היא ארץ החיים, ועתה הנה הבאתי וגו' והשתחוית וגו', ושמחת בכל הטוב, שמראים להם שכרם מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. ולביתך זה הגוף שנאמר ועצמותיך יחליץ, והלוי זה יצר הטוב, והגר זה יצר הרע, שעל ידו זכה במה שזכה, זהו אשר בקרבך ממש: