שפתי כהן על התורה, דברים כח:טו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 28:15
Open in the reader →1והיה אם לא תשמע בקול ה' וגו', לא אמר כאן כמו שאמר בקללות שבפרשת אם בחקותי שאמר ואם לא תשמעו לי, וכאן אמר והיה, הקדים מלת והיה שהיא שם הוי"ה, הקדים להם שם הרחמים, לומר אע"פ שתמצא כאן מאה קללות חסר שתים, לא תתמה איך בתורת כהנים שהן דבורו של מקום אמר ארבעים ותשע קללות ומשה יכפול אותם ויאמר מאה חסר שתים, לזה התחיל והיה, לומר שמאהבתו להם מייסרם, בנגלה היא תוכחת ובנסתר הוא אהבת ה' דברי אהבה, זהו שאמר שלמה טיבה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת, וסמיך ליה נאמנים פצעי אוהב, זה משה, ונעתרות נשיקות שונא זה בלעם שהסתיר הקללות וגלה הברכות, לזה היו קללות של משנה תורה ק' חסר שתים, סימן דודי צ"ח ואדום, אע"פ שתראה שהן אדומות כשתסתכל בהם תמצאם שהם לבנים מחלב, א"כ והיה שיהיה לכם הויה עולמית, כמו שאז"ל נאמר ברית במלח ונאמר ברית בייסורין מה המלח ממתיק את הבשר ומקיימו כך היסורין מקיימין את ישראל, והכונה היא לומר שמפחדם מהייסורין יבאו לקיים את התורה כמו שאז"ל הספר והסייף ירדו כרוכין מן השמים. ולכן אמר להם אחר פרשה זו אתם נצבים היום כולכם, לומר שיש לכם העמדה וקיום, ולזה לא הגזים כמו שהגזים בפרשת בחקותי שאמר ואם לא תשמעו וגו' ואם בחקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי, ולזה ג"כ אמרם בלשון יחיד שהוקשה בעיניו לקללם וקלל ליחיד, כל זה מאהבתו אותם, ולזה ארז"ל קללות שבתורת כהנים אין מפסיקין בהן ושבמשנה תורה מפסיקין בהן, לפי שאע"פ שנראה שהן קללות בנראה, אם תדקדק בהן תמצאם שהן ברכות, ואינן אלא לאיים עליהן, כמו שאז"ל בזוהר ז"ל, רבי שמעון אזל ואיטמר במערתא, והדברים ארוכים ע"ש:
2ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך, אמר והשיגוך, כי מאחר שבאו וחלו עליו מהו והשיגוך אלא הכל ברחמים, לומר שלא יחולו כולם עליו ממש אלא רחוקים ממנו מעט כמו שרודף אחר חבירו והשיגו אבל עדיין הוא רחוק ממנו קצת, וכאן בקללות אמר והשיגוך מלא, ובברכות אמר והשיגך חסר, אלא בברכה אם יחולו כולם כאחת, מרוב הטובה והשמחה אפשר שימות לזה אחת אחת באה, ועוד כדי שיטעום מכל אחת בפני עצמה ויהנה ממנה, כי כשבאים כולם כאחת אינו מרגיש וטועם באותה טובה ונראים כולם כאחת, אבל בקללה כדי שלא ירגיש ויטעום מרירות כל אחת לבדה באים כולם כאחת, וכל אחת משכחת חברתה. ורבינו בחיי ז"ל כתב, אמר והשיגוך בקללות מלא, ובברכות חסר, בקללות מלא וא"ו לרמוז על עמו אנכי בצרה, וכן הוא רשום בפסוק זה שמתחיל בוא"ו ומסיים בך' והשיגוך כ"ו ע"כ: