שפתי כהן על התורה, דברים כח:לט
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 28:39
Open in the reader →1כרמים תטע וגו' ויין לא תשתה, אינו נקרא שתיה אלא מה שהוא לשכרות, כי מה ששותה בתוך הסעודה הוא מכלל אכילה ונקרא אכילה, וכן הוא אומר במעשר שני ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר וביין ובשכר ואכלת שם וגו', לא אמר ואכלת ושתית, אם כן שתיה של שכרות לא יהיה לך אבל די ספוקך, וכן בזיתים אמר ושמן. לא תסוך, בשביל סיכה ותענוג לא יהיה לך, כמו אותו מעשה דמנחות הביאה לו שפחתו ספל של זהב מלא שמן וטבל בו ידיו ורגליו לקיים מה שנאמר וטובל בשמן רגלו. כל עצך ופרי אדמתך יירש. לא לגמרי אלא יעשנו רש, כמו העני שיש לו אבל לא כל כך, כדי שלא תזוח דעתו ברבוי הפירות, ופירוש צלצל פירש"י ז"ל מין ארבה, צלצל על שם שמשמיע קולו בהליכתו כמו צלצלי תרועה, וכן אמר הנביא כסוסים ירוצון, ולפי זה יהיה הארבה אותם שהן זוחלים שאינם פורחים. ויש מי שפירש שעל הפורחים הוא מדבר, שזוחלים אינם מניחין שום דבר, וכאן אמר יירש מלשון רש שיש לו שום דבר, לכן הוא הפורח, ונקרא צלצל על שם הצל שנאמר וכסה את עין הארץ שהוא השמש. והרמב"ן ז"ל אמר שאם הוא מין ארבה היה לו למנותו עם הארבה והתולעת שאמר, והוא ז"ל פירש שהן החיילות שבאין בתרועת מלחמה: