שפתי כהן על התורה, דברים ל:יד
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 30:14
Open in the reader →1כי קרוב אליך הדבר מאד. אמר להם משה אתם הרחקתם שאי אפשר לעסוק בה אלא ע"י פלא, לפי שאתם עסוקים בצרכיכם, כנגד זה אמר בפיך, כשיהיה עסק התורה שגור בפיך ואתה מהרהר בה בשעה שאתה עסיק בצרכיך הוה ליה כאלו אתה עוסק בתורה, כמו שארז"ל בכל דרכיך דעהו. ועל מה שאמרתם שצריך שיהיה האדם כמלאך שיהיו אבריו רוחניים, לזה אמר בלבבך, אינך צריך לטרוח ולטהר כל האיברים כי אם הלב לבד, הרי התורה לא הזהירה אלא על הלב שנאמר השמרו לכם פן יפתה לבבכם, ובטהרת הלב יטהרו שאר האיברים. ומה שאמרת שצריך הכנות להביא אבנים טובות ומרגליות, כי לזה נקראו מרגליות שמרגילים לשון לתורה, כנגד זה אמר לעשותו, יאמר לא עליך המלאכה לגמור, מה שיש כח בידך לעשות עשה, ולא בשביל זה אתה בן חורין ליפטר ממנה, א"כ באלו הג' ענינים שהרחקת התורה על ידם, באלו עצמן על ידם קרוב אליך הדבר, שהקב"ה מחשבה טובה מצרפה למעשה אע"פ שלא עשה, זהו אומרו לעשותו ולא אמר ועשה, מי יעלה לנו השמימה ר"ת מיל"ה, וס"ת הוי"ה, וכתב בחיי ז"ל יש בכאן רמז ע"ש. והרמב"ן ז"ל כתב שזו המצוה שמזהיר עליה משה, היא מצות התשובה ע"ש. מלבד הג' שאין צריך להזכירם, שהיא עזיבת החטא שלא יהא טובל ושרץ בידו וכנגד ג' דברים אלו אמר התנא דע מה למעלה ממך, לא אמר דע מה למעלה, שהיה נראה שחוזר לשמים, אלא ממך ממי שהוא על ראשך, כמו שאמר בזוהר על פסוק החכם עיניו בראשו, פירוש על מי שהוא על ראשו שהוא הקב"ה, וכן אמר שלמה ושמן על ראשך אל יחסר. אמר עין רואה כנגד המחשבה שנאמר רואה כליות ולב, ונאמר נר ה' נשמת אדם וכנגד הפה שהוא הדבור אמר אזן שומעת, שאפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו עתיד ליתן עליה את הדין, וכנגד המעשה אמר וכל מעשיך בספר נכתבין. והקדים התנא המחשבה לפי שבאזהרה מקדמת התורה הלב שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם הלב קודם, וכאן הקדים הפה שאמר בפיך שהוא הדבור רמז על התורה כמ"ש שהיא עיקר הכל, והוא רפואה לכל תחלואי הנשמה, וממנה בא לידי מעשה, כאמרם ז"ל גדול הלמוד שהוא מביא לידי מעשה, אבל הזהיר על ההרהור שהרהורי עבירה קשים מעבירה, ולכך הזכיר בה ידיעה שאמר דע מה למעלה ממך עין רואה שהיא נגד המחשבה כדפירשנו. וכנגד ג' אלו ארז"ל בעל תשובה צריך ג' דברים, ודוי, עזיבה, נחמה. ודוי כנגד הפה, עזיבה כנגד המעשה, נחמה נגד המחשבה, וסימנך עו"ן, עזיבה ודוי נחמה. בעון יכופר לבו, ואם עבר על שלשתן שחטא במחשבה ובדבור ובמעשה, גם השטן בא ומקטרג עליו, כנגד המחשבה נכנס רוח עועים בקרבו, ועולה ונוטל רשות כנגד הדבור, ונוטל נשמה כנגד המעשה, וכתב רבינו בחיי ז"ל, בפיך ובלבבך לעשותו, ע"ש: