שפתי כהן על התורה, דברים לב:טו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 32:15
Open in the reader →1וישמן ישורן ויבעט. כתב בחיי ז"ל יקראו בשם זה דרך כבוד הוא מלשון אשורנו ע"ש, ויבעט לא אמר במי בעט, לומר שבעצמו בעט. שמנת עבית כשית. שמנת כנגד המן, שמנת מן שתו, עבית נגד השליו שהוא עב ושמן הרבה כמו שאמרו בגמרא עוף פלוני שהיה ידוע להם כשהיו משימין אותו בתנור היה התנור מתמלא משמנו ואמרו שהוא אחד מס' בשליו, כשית הוא הכסות שנאמר ואלבישך משי ואכסך רקמה ואעדך עדי ואנעלך תחש, והיו בכל יום באים רוחות מצפון ומתימן ומפיחים ומביאים ריח טוב מג"ע ומבשמין לבושיהם, שנאמר עורי צפון ובואי תימן וגו', ואומר וריח שלמותיך כריח לבנון, וא"ת אם הם היו מאוכלי המן שהוא מאכל המלאכים שנאמר לחם אבירים אכל איש, איך בעטו, והמן היה נכנס ברמ"ח איבריהם והיה מנקה כל חלודה שבגוף, לז"א שמנת עבית כשית, לומר אתה גרמת כשדברו על המן שאמרו בלחם הקלוקל נתקלקל ונעשה עב שהיה רוחני, והרוחניות שבו נכסה מהם, זהו עבית כשית, כלומר אתה גרמת, ויטש, הרוחני שעשה אלוה והלכו אחר השומן והנבול, ולה' היה הנבול, זהו וינבל צור ישועתו, שלה' נבלו, גם המה בחרו בדרכיהם. יקניאוהו בזרים בדברי זרות בדבר שהוא זר לדעת לקבלו, כמו שאז"ל אילו היו עובדים לחמה ולבנה לכוכבים ומזלות דבר שיש לעולם צורך בהם לא היתה הקנאה כפולה, אבל הם עובדים לדבר שאפילו אומות העולם אינן מכירות אותו וכשרואים אותו אומרים צלם יהודי זה: