שפתי כהן על התורה, דברים לג:יח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 33:18
Open in the reader →1ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך. דרך הולכי מדברות כשהם יוצאים הם דאבים ודואגים, כי אינם יודעים אם יחזרו בשלום, כ"ש הולכי ימים כי הם בכל יום בסכנה, אבל כששבים הם בשמחה, אבל זבולון אינו כן אלא שמח זבולן בצאתך למה שיששכר באוהליך, שהוא בבתי מדרשות ואתה מביא לו לחם, א"כ באוהליך ממש הוא יושב, אתה יושב בצלו, שנאמר בצל החכמה בצל הכסף, א"כ ב' אהלים יש לך בעוה"ז ובעוה"ב וזכית לב' שלחנות, כמ"ש הזוהר דלא אית מאן דזכי לשתי שלחנות אלא מאן דזן למארי תורה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה בעלמא דין, ותומכיה מאושר בעלמא דאתי, א"כ שמח בצאתך יותר מבואך לפי שאתה הולך וטורח להאכיל ליששכר א"כ אתה שליח של מצוה:
2ובחיי ז"ל כתב אפשר לומר שמח זבולן בצאתך מן העוה"ז ובירך אותו בשמחת העוה"ז והעוה"ב ע"כ. ומה שקיצר בברכתו של יששכר כתב בחיי ז"ל שבירך אותו במלה זו שהיא כוללת ע"ש. ונראה שמה שקיצר בברכתו של יששכר הוא לפי שמי שלומד ועוסק בתורה לשמה אין שום ערך ואין קץ לשכרו, כמו שארז"ל כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לעושה פרקמטיא לתלמיד חכם אבל ת"ח עצמו עין לא ראתה, א"כ אי אפשר לתת שום שכר לעוסק בתורה, כי אם יתן לו שום שכר ח"ו כאלו מקצר במעלת התורה שאין קץ לשכרה, כי אפי' שיהיה לו כל עושר וכל כבוד שבעולם אינו כלום בערך מה שצפון לו שנאמר מה רב טובך אשר צפנת, ותוכל ללמוד זה ממה שאמרה המשנה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והם מצות קלות ואמר שיש להם פירות לא שכר, והמצוה נמשלה לנר והתורה לאור, משם תלמוד שאין לשכרה לא ערך ולא דמיון ולא פירות ולא פירי פירות, שא"א לתת שום שכר גופני לעוסק בתורה, ולזה רוב בעלי תורה הם עניים, כי אם יתן להם שום שכר גופני יראה שהוא שכרו או פירות או פירי פירות, וח"ו יראה מזה גרעון במעלת התורה, ואם תמצא שיש ת"ח עשירים ומכובדים אינו בזכות התורה אלא שנולד במזל עושר כמו מעשה דרבי אלעזר בן פדת ע"ש, אם המצוה שנמשלה לנר אמרו ז"ל שכר מצות בהאי עלמא, ליכא, תורה שנמשלה לאור לכ"ש אפי' פירי פירות בהאי עלמא ליכא, א"כ יש שכר אבל הוא באוהליך שאינו נראה לחוץ אלא לבעליו שהוא בעל האהל: