שפתי כהן על התורה, דברים לד:י

1ולא קם נביא עוד, לא אמר לא יקום, ורמז רמז למלך המשיח שיקום שנאמר ונחה עליו רוח וגו', וכל אותה הפרשה נאמר עליו:

2אשר ידעו ה' פנים אל פנים, פירש"י ז"ל שהיה לבו גס בו כי והקשה עליו הרמב"ן ז"ל ע"ש פירושו, וכן פי' הגאון ז"ל:

3עוד אשר ידעו ה פנים אל פנים. שידע הקב"ה שאין לגאול גאולה זו אלא על ידו של משה כמו שכתבנו בפרשת בראשית ובפרשת שמות על פסוק ועתה לכה ואשלחך אל פרעה ושם הארכתי ע"ש. זהו פא"פ שהביאו והמליכו משמטת החסד להנהיג זו השמטה, זהו פא"פ שהביאו מלפני לפנים לפי שאין חבוש מתיר עצמו וכלם הם זרעו של אברהם והם בכלל כי גר יהיה זרעך, ולזה בא על זה הדרך שנתגרשה אמו וחזר ולקחה ועשה בה ליקוחין, וילדה בת קל"ג שנה ונולד לז' חדשים, לומר שבא שלא כדרך בני זה הדור, ונתגדל בבית פרעה, כל זה הוא לומר שהוא אינו מהם, וכן אמר משה ברמז ויתעבר ה' בי למענכם, הביאני בסוד העבור, ונתן לי מטה המלוכה, ידעו בגימ' מלך, ואמר לו קח את מטך, לז"א אשר ידעו ה' וסמיך ליה לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות וגו'. ולא אמר אשר שלחו ה' להוריד תורה ליתנה על ידו לישראל, הכל ברמז וכבוד ה' הסתר דבר ושתוק לכל האת"ת כתיב בגימ' שתוק, ולא תהיה רכיל מגלה סוד: