שפתי כהן על התורה, דברים ד:מג
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 4:43
Open in the reader →1את בצר במדבר לראובני, אז"ל לפי שהוא פתח בהצלה תחילה, שנאמר וישמע ראובן ויצילהו מידם לכך אמר תחילה בחלקו ראובן, כי היה לו לומר תחילה בחלקו של בד שכן פרשת מטות מזכירם תחילה. ויבאו בני גד ובני ראובן, ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן, ויאמרו בני גד ובני ראובן אל משה, אם יעברו בני גד ובני ראובן, ויתן משה לבני גד ולבני ראובן, ויבנו בני גד ואחר כך ויבנו בני ראובן, לזה אז"ל מה טעם מזכיר ההצלה של חלק ראובן תחילה לפי שהוא פתח תחילה בהצלה, זהו בארץ המישור, שהלך ורץ באמת ובמישור, ומשלים המאמר זהו שכתוב אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו עד בור עד תחומו של ראובן שכתוב בו וישב ראובן אל הבור, אז"ל כן לפי שהוקשה להם אם הכתוב הוא כפשוטו שמדבר על הורג במזיד לא היה לו לומר אדם שהוא השם המעולה כי לא נזכר בענין הכאה ורציחה אלא איש לא אדם, שנאמר וכי יזיד איש על רעהו, וכי יכה איש, מכה איש ומת, כן היה לו לומר איש עשוק בדם נפש, ועוד שלא היה לו לומר עשוק אלא עושק כי עשוק הוא מאחרים שעשקוהו לזה אז"ל שאין הפסוק מדבר אלא על הורג בשוגג עד בור ינוס לומר שגולה. וזאת התורה, אחר שראה השם שישראל קבלו הוכחתו וחזק לבן בהבדל שלש ערים, אמר משה עתה הם ראויים לתורה ולהכניסם בברית עולם ולהשמיעם התורה ולחזק לבם בה שהיא סם חיים לפי שהפרו ברית הראשון, וכונתו של משה להכניסם בברית על ידו ולהשמיעם עשרת הדברות, שאם ח"ו יעברו עליהם לא יהיו חייבין כליה כמו שעובר על ברית הקב"ה כי בשר ודם הוא, זהו וזאת התורה אשר שם משה משה משים תורה, מאין למשה תורה שישים, אלא הכונה כמו שאמרנו שהיה יודע משה שעתידין לחטוא כמו שאמר להם כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון וכו'. ואמר וזאת בוא"ו, אמרו במדרש זאת מוסף על ערי מקלט, שערי מקלט מצילין מהמיתה אף התורה כן, ולא עוד אלא שקולטת ומצלת יותר מערי מקלט, שערי מקלט אינן קולטות אלא שוגגין והתורה בין שוגגין בין מזידים, אמרו ישראל למשה אם בטלו ערי מקלט להיכן אנו בורחין, אמר להן לתורה שנאמר וזאת התורה וגו':