שפתי כהן על התורה, דברים ח:יט
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 8:19
Open in the reader →1והיה אם שכח תשכח, לפי שצוה לעיל ואמר השמר לך פן תשכח את ה' אלהיך לבלתי שמור מצותיו, שלא ישכח מלעשותם לשם מי שצוה בהם לזה אמר מצותיו ולא אמר מצות, ואמר נ"כ ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך המוציאך, שלא ישכח יציאת מצרים כי בזכרון יציאת מצרים יבא לידי זכירת הקב"ה, וזכירות הרבה שהקב"ה מצוי משכיר. ומעניש, והוא, אמת ודבורו אמת, שאמר ואחרי כן יצאו והוציאם, ושהוא יכול לשדד המערכות ולו היכולת והכח והממשלה והגבורה כמ"ש מבית עבדים מתחת יד הכחות שלא היה באפשרות להוציא בלתו ית', ועל יד נביא נאמן ביתו, ונתן לנו התורה על ידו, כי לזה היתה יציאת מצרים כמ"ש בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה, ולהאמין במצותיו שהן בכלל התורה, ולהאמין בעונשיה למי שעובר עליה ובשכרה למי שעוסק בה ועושה המצות לשמן, אמר עתה אם שכח אחת מאלו תבא ח"ו לשכחת הבורא ותלך לעבוד ע"א:
2העידותי בכם היום את השמים כי אבד וגו' איני צריך לאבד אתכם אלא כל מי שרואה אתכם עובדים ע"א ועוזבים אלהיכם יהרוג אתכם כמו שעשה נבוכדנצר כדאיתא פרקי ר' אליעזר פרק ל"ג ז"ל רבי יהודה אומר כשביקש נבוכדנצר עלילות על ישראל להרגם העמיד צלם בבקעת דורא והוציא כרוז ואמר כל מי שלא ישתחווה לצלם הזה ישרף באש, ישראל לא בטחו ביוצרם והשתחוו לע"א חוץ מדניאל חנניה מישאל ועזריה ונתנם לתוך כבשן האש ולא נשרפו, אמר המלך לישראל הייתם יודעים אלהיכם והשתחויתם לע"א של בל שאין בה כח להציל אתכם, אלא כדרך שעשיתם לארצכם והחרבתם אותה כך אתם מבקשים לעשות לארץ הזאת ולהחריבה, וצוה המלך והרגו כולם ומתו, ומנין שהיו כולם הרוגי חרב שנאמר בואי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו, ע"כ: