שפתי כהן על התורה, שמות יד:ח

1ויחזק ה' את לב פרעה וירדוף אחרי בני ישראל. להראות לו הקב"ה כחו וגבורתו. ובני ישראל יוצאים ביד רמה כמו שמצרים לקח שש מאות כן ישראל עמם שש מאות, רמ"ה במילואה רי"ש מ"ם ה"ה גימ' ש"ש מאות, וכמו שהם היה להם י"ד שכן סמא"ל במ"ק י"ד, כן ישראל יש להם יד שנאמר ביד רמה, שרמה וגברה על המצרים ושקעתם בים:

2ובמדרש ובני ישראל יוצאים ביד רמה. מגיד שהיו מצריים רודפים אחרי ישראל והיו מחרפים ומגדפים ומנאצין, אבל ישראל מפארים ומרוממים ומשבחים ונותנים שיר ושבח גדולה תהלה ותפארת למי שהמלחמות שלו, כענין שנאמר רוממות אל בגרונם, ואומר (ישעי' כה) ה' אלהי אתה ארוממך אודה שמך וגו'. הוקשה להם ז"ל שבני ישראל כבר יצאו ויש להם ד' ימים שיצאו אומר ובני ישראל יוצאים כשיצאו ונסעו מסע ראשון מרעמסס לסוכות, או מסוכות לאיתם היל"ל יוצאים, ועוד שעתה הם חונים שעשו מאמר הקב"ה שאמר להם שישובו לאחוריהם, א"כ הם שבים איך אמר יוצאים, ועוד למה הפסיק הענין שאמר וירדוף אחרי בני ישראל יאמר וישיגו אותם, למה הפסיק עד שחזר לומר פעם אחרת וירדפו, ועוד שאמר וירדוף אחרי בני ישראל למה יחזור פעם אחרת ובני ישראל, יאמר והם יוצאים ביד רמה. ולתרץ כל זה אז"ל שהמצרים היו מחרפין ומגדפים אבל בני ישראל בחרופם של מצרים הם יוצאים, ולא עוד אלא שהם משבחים ומפארין, ולזה אמר מלך מצרים, אילו לא היה בשביל המלכות שלא תאבד מידו לא היה רודף, ולזה היה מחרף ומגדף, שהוקשה לו לרדוף אחריהם, אלא הקב"ה החזיק לבו ולזה וירדוף אחרי בני ישראל, וירדף כתיב שיצא לרדוף ומצא עצמו נרדף, חזר ואמר וירדפו בלשון רבים, במדרש אמרו מגיד שלא נכשל אחד מהם שלא ינחשו ויחזרו לאחוריהם, וכן מצינו בכל מקום שהעכו"ם מנחשים שנאמר כי הגוים האלה אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, וכן וילכו זקני מואב וקסמים בידם, ואת בלעם בן בעור הקוסם כו' ע"כ:

3או נאמר וירדפו מצרים כשפרעה הרשע נתחזק ואסר הוא בעצמו רכבו ורדף אחריהם אז נתחזקו המצריים ורדפו וקדמו קודם שבא פרעה והשיגום חונים, ואח"כ וכל סוס פרעה ואח"כ ופרעה הקריב וגו', ובזה נתרץ וירדוף וירדפו, גם יש דוחק אחר כי היל"ל כפי הנראה וירדפו מצרים אחריהם כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו וישיגו אותם חונים על הים על פי החירות לפני בעל צפון, למה הפסיק בענין ואמר וישיגו ואח"כ אמר כל סוס רכב פרעה. אבל מה שיש לדקדק בזה הוא, כי מה שאמר וישיגו אותם חונים על הים ולמעלה אמר דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירות בין מגדול ובין הים לפני בעל צפון, ואח"כ נכחו תחנו על הים, וכאן הקדים על הים ואח"כ על פי החירות לפני בעל צפון, יובן זה ממה שאמר במכילתא אמר ופרעה הקריב הוא הקריב הפורענות לבא עליו, כיון שראה אמר בעל צפון הסכים לגזרתי התחיל מזבח ומקטר ומקריב ומשתחוה לבעל צפון, לזה הקדים על הים שחשב שהסכים לגזרתו לטבעם בים, ולזה אמר חונים על הים, כי היל"ל על שפת הים, כי על הים לא יש חנייה, אלא נדמה לו כאלו הם על הים ונטבעו בו. על פי דרכנו למדנו פירוש הקריב, כי היל"ל קרב, הקריב הפרענות לבא עליו או הקריב קרבנות לע"א. עוד אמרו במדרש הקריב קרב הדרך, ד"א הקריב קרב עצמו ומיהר לרדוף אחריהם מה שהלכו ישראל בג' ימים והלכו האוקטורין ביום ומחצה הלך פרעה ביום אחד, לכך נאמר ופרעה הקריב:

4עוד ופרעה הקריב. אז"ל מאי הקריב הקריב את ישראל לאביהם שבשמים, מה שלם לו הקב"ה שכרו מלך על נינוה ועשו תשובה אנשי נינוה על ידו, כמו שהקריב את ישראל לאביהם שבשמים כן נתקרבו על ידו אנשי נינוה ונתקבלו, ולזה גם כן זכו מצריים לקבורה לפי שנתקדש שם שמים על ידם, וכן בגוג לפי שנתקדש ש"ש על ידם שנאמר שם והתגדלתי והתקדשתי וגו' זכו לקבורה שנאמר והיה ביום ההוא אתן לגוג שם קבר וגו':