שפתי כהן על התורה, שמות טו:טז

1תפול עליהם אימתה ופחד. כנגד פלשתים שאחזם חיל כן יהיה עד יבא שמשון ודוד ויקחו נקמתם של בני אפרים מהם, ולזה אמר תפול שהוא לשון פעל ולא אמר תפיל, וה"א של אימתה היא ה' אחרונה של שם ה' שהיא מלכות ב"ד, ר"ל עד שיבא אשר לו המלכות ומכאן עד שיבא יהיה להם האימה שלא יתגרו בנו לפי שאין אנו יכולין להלחם עליהם מפני השבועה שהשביע אבימלך לאברהם. ופחד כנגד מואב שנאמר ויגר מואב מפני העם, התפלל עליהם שלעולם יהיה להם הפחד עד שיבא סיחון ויקח את ארצם ויבאו בני ישראל ויקחו את ארצם, שהיו בטוחים כמו שאמר המדרש אילי מואב יאחזמו רעד, א"ת על ארצם והלא כבר נאמר אל תצר את מואב, הא מה ת"ל יאחזמו רעד מפני אנינות שחשבון היתה עיר גדולה, כמ"ש ז"ל אילו היתה חשבון מלאה יתושים אין כל בריה יכולה לכבשה וכבשוה ישראל ולקחוה שנאמר וישב ישראל בכל ערי האמורי בחשבון ובבנותיה, לזה התפללו שיפול עליהם הפחד עד שסיחון נצחם ויקח ארצם כדי שיצאו ישראל ויקחו ארצם. עוד עד שיבא דוד ויכלם אחר שנאמר ויך דוד את פלשתים. בגדול זרועך הוא כנגד אלופי אדום שגדלם יצחק שהוא זרועך שאין זרוע אלא שמאל שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו, ויצחק הוא מסטרא דגבורה והוא נתן לו לעשו גודל הזרוע בברכה שברכו שאמר לו ועל חרבך תחיה שתולים אותה בשמאל, התפלל עליהם שלא ילחמו בנו לפי שיש לו זכות אבות כבוד אב ואם שיעקב נתירא מזה שנאמר ויירא יעקב מאד ויצר לו:

2ובמדרש בגדול זרועך ידמו כאבן. כיון שיצאו ישראל מן הים כנס עמלק את כל אומות העולם ובא ועשה מלחמה עם ישראל ונתפלל משה בעד העם באותה שעה דממו כולם כאבן לכך נאמר בגדול זרועך ידמו כאבן, ופירוש בגדול זרועך הוא משה שנקרא זרוע שנאמר מוליך לימין משה זרוע תפארתו. ד"א כיון שנכנסו מרגלים לארץ כל מי שהיה אומר אלו הן מרגלים היה דומה כאבן לפי שהתפלל עליהם משה שנאמר בגדול זרועך ידמו וגו'. ד"א כיון שעברו ישראל את הירדן נתקבצו כל מלכי כנען ועשו מלחמה עם ישראל, שנאמר אלה המלכים אשר מצפון ויצאו הם וכל מחניהם ויתקבצו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד, באותה שעה נתפלל יהושע ודממו כולם כאבן בגדול זרועך נאמר על יהושע שנאמר ביום ההוא גדל יהושע, ואומר היום אחל גדלך בעיני כל ישראל, עוד התפלל עליהם ועל השרים שלא יקטרגו על ישראל:

3עד יעבור עמך ה'. שתי העברות עברו ישראל במים אחת בים ואחת בירדן, ועל זה אמר הנביא כי תעבור במים זו העברת ים סוף, ובנהרות לא ישטפוך זה ירדן שהנס של הירדן הוא כמו קריעת ים סוף, וכן תמצא שאמר בקריעת ים סוף שמעו עמים ירגזון ובהעברת הירדן נאמר ויהי כשמוע כל מלכי האמורי וכל מלכי כנען אשר הוביש ה' את מי הירדן מפני בני ישראל וימס לבבם ולא היה עוד בהם רוח, וכאן אמר ובני ישראל עברו ביבשה, ובירדן נאמר אשר הוביש וכאן נאמר נצבו כמו נד נוזלים ולהלן אמר ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד אמרו חז"ל קמו נד שהמים שהיו יורדים מלמעלה קמו נד אחד שעלו למעלה עד שראו אותם כל מלכי מזרח ומערב שהירדן היה מלא על כל גדותיו ולא נפסקו מהמבוע אלא היו באים אלו על אלו עד שעלו למעלה עד שעברו כל ישראל אנשים ונשים וטף וזקנים, ואח"כ צוה ה' לקחת ממקום מצב רגלי הכהנים מתוך הירדן י"ב אבנים. וכן יהושע השוה קריעת ים סוף לירדן שנאמר ואת שתים עשרה האבנים אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל ויאמר אל בני ישראל לאמר אשר ישאלון בניכם מחר מה האבנים האלה והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה אשר הוביש ה' את מי הירדן עד עברכם כאשר עשה ה' למי ים סוף אשר הוביש מפנינו עד עברנו. א"כ ב' העברות הכתובים באו אחת על העברת הים ואחת על העברת הירדן, ואמר עד יעבור עמך ה' על קריעת ים סוף אשר לקחם לו לעם, עד יעבור עם זו קנית זו העברת הירדן שנעשו קנינו של הקב"ה בקבלת התורה, כמו שאז"ל ד' דברים נקראו קנין, ישראל תורה שמים וארץ בית המקדש, ישראל דכתיב עם זו קנית, תורה דכתיב ה' קנני ראשית דרכו, שמים וארץ דכתיב קונה שמים וארץ. בית המקדש דכתיב הר זה קנתה ימינו, יבאו ישראל שנקראו קנין ויקבלו התורה שנקראת קנין ויבנו בית המקדש שנקרא קנין. לזה אמר עם ז"ו גימט' אחד שהיו עם אחד וקבלו את התורה, שנאמר ויחן שם ישראל ולא אמר ויחנו. לזה נתן להם הקב"ה שהוא אחד התורם שהיא אחת שנאמר תורה אחת ומשפט וגו', לעם אחד. וכנגד אלה שתי העברות אמר תביאמו ותטעמו תביאמו כמו שהם באו בתוך הים, וכנגד העברת הירדן אמר ותטעמו שאחר שהלכו במדבר ארבעים שנה, ואחר שאמר להם משה שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדולים ועצומים ממך ערים גדולות ובצורות בשמים עם גדול ורב ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק. (ובהגיענו שם נאמר למה הפחידם כ"כ אם יגזור ה' בחיים). ועכ"ז עברו הירדן בלב שלם ובנפש חפצה, א"כ כנגד זה אמר תטעמו:

4עוד אפשר לומר שאמר תביאמו כנגד בית ראשון ותטעמו כנגד בית שני שעמד י' שנים יותר, כנגד זה הזכיר לשון נטיעה שהיא עומדת. עוד תביאמו כנגד משכן שילה, תטעמו כנגד בית עולמים, כמו שאז"ל כי לא באתם עד עתה אל המנוחה זו משכן שילה ואל הנחלה זו בית עולמים, אמר תטעמו לא ביאה אלא כמו הנטיעה שאינה זזה לעולם ואפילו שתכרת עוד תחליף, כן בית המקדש שם נבנה פעם ראשונה ושם נבנה פעם שניה ושם עתיד להבנות במהרה בימינו. ולזה אמר בהר נחלתך אע"פ שהוא עתה חרב הוא מכון לשבתך, עתיד להיות מכון לשבתך לעולם כמו שאמר הנביא נכון יהיה הר בית ה' קראו הר, ואמר בית שעתיד ליבנות בנין קבע שלא יהרס שיהיה על ידו של הקב"ה שנאמר בונה ירושלים ה'. ולפי שבנין ראשון ושני היו על ידי ב"ו לא עמדו, אבל לעתיד לא יהרס לעולם לפי שהוא ע"י הקב"ה. ולז"א פעלת ה' מקדש, לזה אנו מקוים, אבל ביני וביני בנה לנו בית המקדש, התפללו שיבנה בית ראשון ובית שני, ולזה אמר שם אדנות שהוא שוכן בהם שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי קרי ביה ושכנתי. ובמלת ושכנתי רמוז ב' בתים ועמידתה, ושכנת"י שכן ת"י בית ראשון, עוד ושכנתי ושנ"י ת"ך, ועל שניהם רמז כוננו ידיך, אבל על הבית השלישי אמר הוי"ה, ה' ימלוך לעולם ועד:

5כתב רבינו בחיי ז"ל ה' ימלוך. על דרך הפשט יאמר כשם שהראם עתה מלכותו בקריעת ים סוף שהוא מציל את יראיו ומאבד את מורדיו כן יהי רצון שיעשה כן בכל הדורות לעולם כמו שכתוב ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון וגו', ונכתב ימלך חסר ללמדך שאין הקב"ה בא בטרוניא עם הבריות שהוא מבקש מהם עבודה קשה אלא בנחת ודברים רכים, כענין שכתוב עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי, כי לא כמלכי קדם שמתנהגים עם העמים בקושי ובתוקף גדול ע"כ. ובזה יהיה פירוש ה' מלך עולם ועד אבדו גוים כו', יאמר אם הקב"ה יתנהג בתכסיסי מלכות לעולם אבדו גוים, יאבד העולם, שצריך לחלוק כבוד למלכות ומי שממרה במלך או עובר על דבריו חייב מיתה. וכל המזמור בנוי על זה שלא יתנהג עם הכלל בתכסיסי מלכות אלא עם הפרטי, ולזה כל המזמור מדבר בלשון יחיד, שנאמר בגאות רשע, כי הלל רשע, אמר בלבו, אלה פיהו, ואמר בלבו שכח אל וקומה ה' על היחיד, אבל על הכלל כשהם חייבים אם יתנהג עמהם כדרך המלכים יאבדו כולם, ואומרו כי לה' המלוכה ומושל בגוים, זה הוא מקושר עם הפסוק שלפניו שאמר יזכרו וישובו אל ה', יאמר כי יזכרו וישובו אל ה' כל אפסי ארץ, וישתחוו לפניך כל משפחות גוים, שכל העולם בעבודתך ישובו אליך, אז תתנהג בתכסיסי מלכות שרובם צדיקים: