שפתי כהן על התורה, שמות טז:יז
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 16:17
Open in the reader →1ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט. וא"ת מאחר שאמר להם משה זה הדבר אשר צוה ה', שהוא צווי ה' שלא ילקטו אלא עומר לגולגלת, א"כ איך עברו על צווי ה' ולקטו המרבה והממעיט. ועוד שאמר ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה, לא עשו כן היל"ל, ועוד למה לא קצף עליהם משה כמו שקצף על ויותירו אנשים ממנו. אלא משה אמר להם איש לפי אכלו, יש קטן אוכל מעט וגדול אוכל הרבה כל אחד לפי אכלו, ואמר אח"כ עומר, העומר היה הרבה לקטן, כי העומר מ"ג ביצים, והוא הרבה לקטן והוא מעט לגדול, מזה הבינו שהכונה היא שמה שחסר מן הגדול יהיה בקטן, ומזה יבא עומר לכל אחד. המשל א' יש לו שני בנים קטנים והוא ואשתו גדולים, לשני הקטנים עומר חצי עומר לכל אחד והגדולים צריכים עומר וחצי לכל אחד, היו לוקטים ד' עומרים, ג' לגדולים ואחד לקטנים, באומד הדעת היו מודדים והיה כמ"ש, והיה עומר לגלגולת כי מה שיתר מהקטן היה נחסר לגדול, ולעולם היה עומר לכל אחד, זהו לא העדיף המרבה, שלא העדיף מהאומד שאמד ברבוי אכילתו, וכן הממעיט לא החסיר מאומד אכילתו, איש לפי אכלו לקטו:
2ועוד לפי אכלו לרמוז מה שאמר במדרש א"ר יוסי בן חנינא לא כשם שהזקן טועם ממנו היו התינוקות טועמים, התינוקות היד טועמים בו טעם חלב שנאמר והיה טעמו כטעם לשד השמן, שד פירוש שדים שיונק מהם, והבחורים היו טועמים בו טעם דבש שנאמר וטעמו כצפיחית בדבש, והזקנים היו טועמים בו טעם לחם שנאמר הנני ממטיר לכם לחם, והחולה היה טועמו כסולת מעורב בשמן ודבש ככיסני זו שעושין לחולה שנאמר ובשלו בפרור, ומנין שהיה בו טעם סולת ודבש שנאמר ולחמי אשר נתתי לך סולת שמן ודבש. הרי כמה נסים בו, שהיו לוקטים כאחד והיה בא לכל אחד כפי אכילתו, זהו איש לפי אכלו לקטו. ומה שהיה עומר עמ"ר כתיב רמז למזג ג' יסודות עפ"ר מי"ם רו"ח, ויסוד האש נתן להם התורה שהיא אש דת למו, יש אש שאוכלת אש. כל זה לזכך יסודותיהם: