שפתי כהן על התורה, שמות יט:יג

1לא תגע בו יד. כתב רבינו בחיי ז"ל. לא תגע בו יד והלא כבר נאמר כל הנוגע בהר מות יומת, אבל ביאורו לא תגע בו יד לא תהא מיתתו במגע יד כגון בחנק או בשרפה כי אם מרחוק כגון בסקילת אבנים או בחצים, זהו כי סקול יסקל או ירה יירה, ופירש כן לפי שאינו יכול ליקחהו להרגו שההולך ג"כ הוא עובר:

2במשוך היובל. פירש"י ז"ל ושופר של אילו של יצחק היה. וכתב רבינו בחיי ז"ל וכונתו לומר כי אע"פ שהיה עולה והעולה כלה כליל החזירו הקב"ה לחיותו הראשונה, וכן בפרקי ר' אליעזר ר' חנינא בן דוסא אומר איל שנברא בין השמשות לא יצא ממנו דבר לבטלה, איבריו של איל הוא יסוד שעל גבי המזבח הפנימי, גידיו הם י' נימין של כנור של דוד שהיה מנגן בו, עורו הוא אזור של אליהו, ב' קרניו של שמאל תקע בו הקב"ה בסיני, שנאמר ויהי קול השופר וקרן של ימין הוא גדול מן השמאל ועתיד לתקוע בו לעתיד שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ע"כ. ובא ללמדנו שאע"פ שימותו בשמעם קולו של הקב"ה יש בידיו להחיותם, ועוד להודיעם שהתורה נותנת חיים ללומדיה, כמ"ש ר"א פ' שני דייני גזרות (קי"א:) עמי הארץ אינם חיים שנאמר מתים בל יחיו רפאים בל יקומו יכול לכל, ת"ל רפאים זה המרפה עצמו מד"ת, א"ל ר' יוחנן לא ניחא ליה למרייהו למימר הכי, אלא היכי מוקמי לה א"ל במרפה עצמו לע"א, א"ל מקרא אני דורש כי טל אורות טלך כל המשתמש בטל תורה טל תורה מחייהו כו', הוה קא חלשא דעתיה, א"ל ר' מצאתי להם רפואה מן התורה ממקום אחר ואתם הדבקים בה' אלהיכם וכי אפשר לו לאדם להדבק בשכינה והלא נאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם ועושה פרקמטיא לת"ח והמהנה תלמיד חכם מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו מתדבק בשכינה, וזהו שאמר במשוך היובל, למה שמושכין חיים מהיובל ששם החיים, וזה רמז לא יחיה, שעתידין למות במשוך היובל, ושעתיד להוריד עליהם טל שעתיד להחיות בו המתים מהיובל, והבן. וכן אמר (פרקי אבות) גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא וכו':

3ובזוהר לא תגע בו יד, זה טורא דסיני דאיהו כשאר טורי עלמא כיון דאתחזי עליה יקרא דמלכא קדישא כתיב לא תגע בו יד מאן דקריב למלכא לכ"ש, ומה טורא בסיני יכיל בר נש לאושיט ביה ידא באורח יקר בדחילו כתיב לא תגע בו יד סתם ואפילו באורח יקר, מאן דאושיטו ידא באורח קלנא לגבי מלכא לא כ"ש: