שפתי כהן על התורה, שמות ב:טו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 2:15
Open in the reader →1וישמע פרעה את הדבר הזה. שמע שהרג בדבור, זהו את הדבר הזה, ולזה היה הוא מבקש כיצד יהרגהו, שהיה מפחד שלא יהרגהו משה בדבור, ורז"ל אמרו מסרו לקוסטינר ולא שלטה בו החרב, הוא שאמר משה ויצילני מחרב פרעה, לא אמר מיד אלא מחרב שבאה החרב על צוארו ונעשה צוארו כעמוד של שיש, ובין לפירושי ובין לפירוש רז"ל יבא הדבר מדוקדק שאמר ויבקש להרוג את משה והיל"ל ויבוקש משה להרגו, אם ברח כפשוטו, אלא מאי ויבקש להרוג את משה, משמע שמשה היה מצוי אלא שאינו יכול להרגו, או כמ"ש שהיה הפחד שלא יהרגהו בדבורו, או כמו שאז"ל שלא שלטה בו החרב:
2ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין, יש לשאול למה, אמר בארץ מדין יאמר במדין, ועוד למה לא אמר וילך ויבא, ועוד שהמדרש אמר שהלך לארץ כוש ומלך שם מ' שנה למה לא נזכר בתורה, ומה היא הסיבה שהלך לשם ולמה מ' שנה ולא יותר. ועוד למה הלך למדין ולא למקום אחר, ילך לארץ כנען אלא הכל ברמז, כי הקב"ה רצה לגאול את ישראל ורצה לשבור מעליהם כל הקליפות וכל בעלי הדין שלא יקטרגו על ישראל, כמ"ש הזוהר על פסוק ובמדבר אשר ראית ז"ל, מאי טעמא בגין דההיא שעתא דנפקו ישראל ממצרים ואשתלמו לשתין רבבן אתתקף מלכותא קדישא ואסתליק על כלא, וכדין אתכפיא מלכו חייבא וסיהרא אנהירת ואפיק לון קב"ה למהך במדברא תקיפא מדברא איהו אתר שולטנו דנחש מלכא חייבא דאיהו דיליה ממש בגין לתברא תוקפיה וחיליה ולאכפיא רישיה דלא ישלוט, ואלמלא דחבו ישראל בעא קוב"ה לאעברא ליה מעלמא ועל דא אעבר לון באחסנתיה ועדביה וחולקיה ממש, כיון דחבו בכמה זמנין נשיך לון חויא וכדין אתקיים הוא ישופך ראש, ישראל מחו רישיה בקדמיתא ולא ידעי לאתטמרא מיניה ולבתר מחא איהי בבתריתא ונפלו כלהו במדברא ואתקיים ואתה תשופנו עקב, וארבעין שנין אילקו מניה לקבל מלקות דבי דינא ועל דא כתיב אשר ראית ע"כ, א"כ זאת היא הסיבה בעצמה היתה כוונת השי"ת הליכתו להודו כדי לשבר ולכתת תוקפהון וחליהון של אותם קליפות, ולפי שאינם קשות כ"כ כמו של המדבר ששם היה נחש שרף עקרב וצמאון לזה הוצרך שילכו כל ס' רבוואן והארון ותנתן ג"כ התורה, ד' כנגד ד', נחש שרף עקרב וצמאון כנגד ס' רבוא והארון והבאר שהוא רמז לשכינה וענני כבוד, וכנגד אשר אין מים נתנה התורה, אבל שאר הקליפות לא היו כ"כ קשות, משה שהוא שקול כנגד כל ישראל ובהפוך מש"ה הש"ס הוא לבדו יכול לשברם, ולזה הלך שם לפי שעתידין ישראל ללכת ולהקיף כל ד' רוחות העולם, שנאמר רב לכם סוב את ההר הזה שעשו הקפה סביב ארץ ישראל לסלק ולשבר הקליפות מעליהם, וכדי שלא יקטרגו על ישראל בהליכתם שם הלך משה שם וסלקם ושברה, ולזה ישב שם ארבעים שנה ללקותו ארבעים שנה כמו ישראל שישבו במדבר מ' שנה, פירוש א"כ וישב בארץ מדין פי' לישב ולשכך הדין, ולזה לא אמר במדין אלא בארץ מדין, ארץ ששולט בה הדין, ולזה לא אמר וילך ויבא, כי אין הכוונה כמובן אלא הכל ברמז כנזכר. ואמר וישב על הבאר פירוש יישב הבאר שהיא השכינה, שסילק הקליפות מעליה, ולא אמר כמו שאמר ביעקב וירא באר בשדה אלא וישב על הבאר הידוע: