שפתי כהן על התורה, שמות כג:ד
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 23:4
Open in the reader →1כי תפגע שור אויבך או חמורו תועה. זה התעוררות על האדם שכשיראה חומרו תעה כתיב שישיב אותו, ושורו כמו אשורנו כלומר כשישור החומר שלו תעה שישיבנו, ויקח ק"ו על שורו של אויב או חמורו צותה תורה להשיבם ואיך לא ישיב שורו או חמורו להקב"ה, לזה השב מההשבה של שור אויבך תקח ק"ו ותשיבנו לו להקב"ה. וכן חמור שונאך רובץ תחת משאו משום צער בעלי חיים. אם בהמה שאין חייה חיים שחייה חיי צער חס הקב"ה עליה האדם שחייו חיים נצחיים איך לא יחוס על עצמו ולא יסבב לו מיתה עולמית, כי הקב"ה אינו חפץ במיתתן של רשעים שהיא מיתת עולם הבא, מצער בעלי חיים שיצוה עליהם תדע. א"כ יאמר כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו בתמיה, כלומר התחדל מעזוב לו ודאי שיהמו רחמיך בראותך אותו רובץ תחת משאו ותמלא רחמים עליו ותעזוב עמו, א"כ ג"כ אתה תעזור לעצמך ותעזוב עמו לפחות תשוה עצמך לו ותצטער על חייך חיי עולם הבא שלא יהיו בצער, כמו שאמר פרק ד' מאבות כי יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, א"כ לא תניח חומרך שיתעך ולא השונא שהוא היצר שירבץ עליך:
2או יאמר וחדלת. כמו שאמרו ז"ל פעמים שאתה חודל כיצד זקן ואינה לפי כבודו, כן נאמר לפי דרכנו וחדלת מעזוב לו, אם העזיבה היא לו כדי להטעותך, אבל אם הוא שלם עמך ואתה שלם עמו כמו שנאמר ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו, אז עזוב תעזוב עמו, שאתה צריך לו בעניני העולם הזה כגון באכילה ושתיה ועונה האמורה בתורה. והזכיר באויב פגיעה ובשונא אמר כי תראה, ידוע שאויב הוא וותר מן השונא, וכן כתב רבינו בחיי ז"ל על פסוק ונתן ה' אלהים את האלות האלה על אויביך ועל שונאיך, י"ל אויביך זה ישמעאל שונאיך זה עשו, הוא מפני שאויב גדול מן השונא, כי השונא אע"פ שירע לו יעשה על דרך רחמנות, אבל האויב הוא שבלבו איבה עולמית אין לו רחמים, וזה מסוד הלשון ודקדוקו, כי האויב הוא מלשון אבוי, ועל שם שהנופל בידו צועק אוי ואבוי, א"כ בערך פגיעה שנקרב ובא ופגע בו קראו אויב, וכן אז"ל אם פגע בך מנוול זה וכו'. אבל בשונא שאינו רע כ"כ אמר כי תראה מרחוק שעדיין לא נתקרב אליו בערך זה קראו שונא. וסמיך ליה לא תטה, לומר אע"פ שאמר עזוב תעזוב עמו בענין מה שאתה צריך מעניני העולם מאכילה ושתיה ובעילה ומשא ומתן ובנינים ומלבושים, עם הכל יהיה משפט אביונך שהוא יצה"ט, לא יהיה על צד יצה"ר, אכילה למלאות בטנך ולענג גופך, וכן בשאר הדברים לא תהיה הכוונה בכל אלא לעבודתו ית', אכילה להיות בריא כדי שיוכל לעבדו בשלימות, וכן בבעילה, או כדי שיהיו לו בנים עוסקים בתורה, או כדי לקיים מצות עונה, או כדי להברות גופו אם צריך, או כדי לגדור עצמו. וכן במשאו ובמתנו כמו שאמרו ז"ל כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, לזה אמר לא תטה משפט אביונך שהוא יצה"ט לא תטה מעליו, על דרך מה שאמרו ז"ל בכל דרכיך דעהו, אמרו אפילו לדבר עבירה, כל דבר שאינו לעבודת השי"ת ואפילו אכילה ושתיה נקרא עבירה, ואם היא לכוונה שאמרתי נקראת עבודה, ואפילו לעבירה ממש אם הכוונה לשמים אותה עבירה נחשבת מצוה, וגדולה עבירה לשמה כמו שעשתה תמר שנאמר ותשב בפתח עינים בפתח שכל העינים צופות לו, שנשאה עיניה להקב"ה ואמר אתה יודע אם כוונתי לעבירה, א"כ בכל דרכיך דעהו ליצה"ט ולא תטה מעליו, ובזה מדבר שקר תרחק שהוא יצה"ר שכל דבריו הם שקר וכזב, ונקי וצדיק שהוא יצה"ט אל תהרוג, תהרג כתיב כלומר אתה הורג עצמך, לזה תהרג כתיב, ואתה מתחייב בדין וכשתבא לדין לפני אני תובע ממך על הריגת עצמך, זהו כי לא אצדיק רשע. ושוחד לא תקח, אם אתה רואה שבעצתו תמצא ריוח והצלחה, זהו להאבידך מן העולם ולעוור עיני שכלך וליבש לחלוחית שבך, שכן שחד גימ' יב"ש, שב"י, כדי שתהיה שבוי עמו, ובכל יום מראה לך פנים חדשות, שחד שי"ן ח"ת דל"ת גימ' קשר בשקר, שמראה לך שהוא קשור עמך והוא שקר, והתגבר עליו ושברו, שכן בשקר בגימ' תב"ר, תבר שקר גימ' אלף ר"ב, ואם תחשוב האל"ף בא' שהוא אחד יעלה ארב שהוא אורב לך לטרדך וללכדך ברשתו. ושי"ן של שחד לקח אותיות שלפניה ושלאחריה עולה רשת, והחי"ת של שחד לקח אותיות שלפניה ושלאחריה עולה זח"ט כלומר שעולה ומקטרגת ואומרת זה חטא, זה נקרא חטא גדול, ונוטלת רשות ושואבת חלבו ודמו, שח"ד ר"ת שואב חלב דם, שואב חכמה דעת, שנאמר ויסלף דברי צדיקים. וב"פ נזכר בפסוק שחד גימ' ש"ש ד"ך שש ושמח בשוחד ואחר כך נעשה דך, כמו שאמרו ז"ל נכסיו מתמוטטים ומביא רוגז לעולם, וכן שחד באותיות קדמיי רג"ז, וכשמת יאמרו עליו שם רשעים חדלו רוגז, שדיין שלוקח שוחד מביא רוגז לעולם, כדגרסינן במסכת שבת פרק תולין (דף קל"ט) ר' יוסי בן אלישע אומר אם ראית דור שצרות רבות תכופות עליו, צא. ובדוק בדייני ישראל שאין פורענות באה לעולם אלא ע"י דייני וכו' המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו. ואומר בונה ציון בדמים וירושלים בעולה ראשיה בשוחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו ולא תבא עלינו רעה. הם רשעים ותולים בטחונם במי שאמר והיה העולם, לפיכך מביא עליהם הקב"ה ג' פורעניות כנגד ג' עבירות שבידם, שנאמר לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער. ויש בפסוק זה י' מלות וכן מתחיל בוא"ו ומסיים במ' הם במ"ק עשר, להורות שהשוחד הוא שקול כנגד עשרת הדברות: