שפתי כהן על התורה, שמות ל:יח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 30:18
Open in the reader →1ועשית כיור נחושת וכנו וגו', נסמכה פ' זו עם פ' שקלים לומר כמו שהשקלים נעשו מהם האדנים שהם לזכרון, שכפר להם מעשה העגל ונתלבן אותו עון, כן הכיור היה לרחוץ אותו עון, ולזה אמר לרחצה ולא אמר לרחוץ ממנו ידיהם ורגליהם, כמו שאמר אח"כ ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו, אלא אמר לרחצה סתם, הוא רחיצת הלכלוך הידוע כי כבר ידוע שנעשה הכיור ממראות הצובאות שהן של הנשים שלא נתנו תכשיטיהן לעגל, וזהו מראות הצובאות, שהמה מראות שלא רצו בעגל, ויהיה פירוש הצובאות כתרגום יחפוץ יצבי, ולזה היה פתח אוהל מועד, כמו שאמר ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המזבח, וזה המזבח הוא מזבח העולה שם פתח אהל מועד כדי שמיד בכניסתם ידעו שהיה לרחוץ אותו עון, ופירש"י ז"ל תדע לך שהן מראות ממש שהרי נאמר ונחושת התנופה ע' ככר ויעש בה וגו' וכיור וכנו לא הזכירו שם, למדת שלא היה נחושת הכיור מנחושת התנופה כך דרש ר' תנחומא, ע"כ. ולכך אמר נחושת נחושת שני פעמים, ולזה ורחצו אהרן ובניו ממנו שהוא היה בעשיית העגל, ואמר ורחצו אהרן ובניו ממנו, ולא אמר ורחצו ממנו אהרן ובניו, שפעמים לא היה רוחץ ממנו כדתנן הביאו לו קיתון של זהב וקדש ידיו ורגליו, וכה"א בבאם אל אהל מועד ירחצו ולא אמר ממנו. ואמר ורחצו ידיהם ורגליהם ולא אמר מי הם הרוחצים, אפשר שרמז כאן מה שאמר בתנא דבי אליהו הובא בילקוט ז"ל, כתיב לך אל העם וקדשתם, שנו רבותינו וקדשתם לטבילה למדנו רחיצת ידים ממשה ואהרן ובניו, שנאמר ועשית כיור נחושת וגו' ורחצו ידיהם ורגליהם, ובישראל הוא אומר והתקדשתם והייתם קדושים, מכאן היה רבן גמליאל אוכל חולין בטהרה לא לכהנים בלבד נתנה קדושה בסיני אלא לכל ישראל, שנאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו, מכאן אמרו כל האוכל שלא ברחיצת ידים סימן רע לו ע"כ. א"כ ורחצו ידיהם ורגליהם הוא חוזר לישראל, וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"ד מהלכות תפלה ז"ל, תפלת שחרית רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו ומתפלל: